לוי אשכול

לוי אשכול 1963-1969

1

7.8

מדיניות פנים

"באופן אירוני, מי שהגשים את החזון הממלכתי של בן גוריון היה דווקא יורשו"

- פרופ' יחיעם ויץ -

  • חניכת המוביל הארצי (יוני 1964)
  • הקלות בממשל הצבאי על ערביי ישראל עד לביטולו
  • הקמת הטלוויזיה הישראלית
דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון 1948-1954, 1955-1963

2

7.6

מדיניות פנים

"כמהפכן ציוני האמין שאין לעכב ב'מימרות דמוקרטיות' כמו חוקה נוקשה את הגשמת הציונות"

- פרופ' יחיעם ויץ -

  • העלייה ההמונית: גל העלייה של ראשית המדינה שהביא להכפלת מספר האזרחים היהודים (עד ל-1.37 מיליון תושבים). בן גוריון הוביל מהלך זה בניגוד לדעת חבריו, שסברו כי המדינה לא ערוכה לקליטה המסיבית
  • "העלייה המתמדת היא תמצית חיינו והווייתנו. מחוץ לה אין תקווה ואין תקומה"
  • ״קלט עלייה בתנאים בלתי אפשריים״ (איתי לנדסברג)
  • עודד את הילודה והעניק את פרס הילודה: 100 לירות לכל אם שילדה עשרה ילדים
  • "ממעמד לעם" – עקרון הממלכתיות: נטישת הסקטוריאליות, העברת השליטה מגופים מפלגתיים לגופים ממשלתיים ותפיסת כור ההיתוך
  • מכתב הסטטוס-קוו (1947): מכתב שהועבר לראשי אגודת ישראל (על מנת לגייס את תמיכתם במאבק הציוני) ועיצב את אופייה של ישראל בסוגיות דת ומדינה. במכתב נקבע בין השאר כי שבת יהיה יום המנוחה השבועי וכי במוסדות ממלכתיים יישמרו דיני הכשרות
  • הסדר "תורתו אמנותו" (1948): במלחמת העצמאות פטר משירות צבאי בני ישיבות (אז 400 גברים), ולאחר המלחמה הורה על הפיכת ההסדר הזמני לקבוע
  • חוק חינוך ממלכתי (1953): ביטול שיטת הזרמים ואיחוד מערכת החינוך
  • תמך בקליטת בני משפחות מעורבות ושלל את הצורך בהליך גיור למרות התנגדות השרים הדתיים בממשלתו
  • התנגד לחקיקת חוקה
  • "לא הרבנים יקבעו" (על שאלת "מיהו יהודי?")
  • "בשם הביטחון עיקם אינספור ערכים ותהליכים דמוקרטיים" (רונית ורדי)
מנחם בגין

מנחם בגין 1977-1983

3

7.6

מדיניות פנים

"אסור לשכוח את מה שעשה עבור המזרחים. בגין ביסס את מעמד הביניים המזרחי והפך את תרבות המזרחים ללגיטימית"

- פרופ' יוסי יונה -

  • בכהונתו הראשונה כיהן גם כשר המשפטים. תמך בעליונות המשפט וטבע את המשפט "יש שופטים בירושלים" (בעקבות בג"ץ בית אל)
  • החזיר את החרדים לממשלה לראשונה מאז 1952 והביא לשינויים בסטטוס קוו: פטור מנשים על סמך הצהרת דתיות, הסרת הסף על מספר תלמידי הישיבה הזכאים לפטור, הגדלת התקצוב הממשלתי לישיבות ושינוי שיטת הקצבאות
  • פינוי יישובי חבל ימית בעקבות הסכם השלום עם מצרים (1982)
  • חוק חינוך חינם לגילאי 16-17
  • שיקום השכונות (1977-1985): תכנית לשיפור איכות החיים ב-160 שכונות מצוקה. יגאל ידין, שהוביל את הפרויקט, כינה אותו "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל". הסופר אלי עמיר טען שהתקציב שהופנה אליו "מעליב"
  • הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון
  • חוק רמת הגולן (1981): החלת המשפט הישראלי על רמת הגולן. בתגובה הודיע הממשל האמריקאי כי הוא אינו מכיר בחוק ומבטל רכש מישראל
  • ועדת בכור (1982): ועדת חקירה ממלכתית בעניין רצח ארלוזורוב. הוועדה לא הצליחה לקבוע מי היו הרוצחים והאם היה זה רצח פוליטי. בגין ספג ביקורת על עצם הקמת הוועדה
  • ״שמר על מסגרת שלטון החוק והדמוקרטיה״ (איתי לנדסברג)
יצחק רבין

יצחק רבין 1974-1977, 1992-1995

4

7.2

מדיניות פנים

"הרוב נמדד בכבוד שהוא מגלה כלפי המיעוט"

- יצחק רבין -

  • קליטת העלייה הגדולה מבריה"מ
  • עודד ותמך בחקירת מעשי שחיתות רבים שהתגלו בתקופתו, לרבות פרשות בהן היו מעורבים מקורביו (כמו אשר ידלין ואברהם עופר)
  • הגדלת תקציב החינוך (מ-8 מיליארד שקל ל-14 מיליארד) והעלאת שכר המורים
  • הגברת ההשקעה בתשתיות תחבורה, סלילת כביש 6 והקמת נתב"ג 2000
  • הגדלת התקציבים למגזר הערבי והמגזר הדרוזי, השוואת קצבאות ילדים ותקציבי פיתוח במגזר הערבי
  • חוק חיילים משוחררים
  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי
  • תנועה התיישבותית, שהיא בבחינת סרטן לרקמה החברתית-דמוקרטית של מדינת ישראל. תופעה של גוף שלוקח את החוק לידיים" (על גוש אמונים, 1976)
  • "לא היה ראש ממשלה שהיה מעורב כל כך כיצחק רבין בנושאים חברתיים וכלכליים. זו הייתה ממשלה בהנהגתו של מי שפעל ועשה למען הפרט ולמען החברה יותר מכל ראש ממשלה אחר" (חיים רמון)
  • "עבורי רבין הוא אבי הקריאה לשינוי סדרי העדיפויות במדינת ישראל. לצד השלום והביטחון, ואפילו לפניהם, הוא התעקש לעסוק, בחינוך, בבריאות וברווחה, ובמכלול השינויים שהנהיג" (ראובן ריבלין)
אריאל שרון

אריאל שרון 2001-2006

5

7.1

מדיניות פנים

"השוויון המגיע לערביי ישראל מגיע להם בזכות ולא בחסד ואנחנו עדיין רחוקים מכך"

- אריאל שרון -

  • תכנית ההתנתקות: תכנית לנסיגה חד-צדדית מגוש קטיף ומצפון השומרון. שרון העמיד את התכנית לאישור מתפקדי הליכוד, אך הם דחו אותה. הוא החליט להתעלם מהתוצאות, המשיך להוביל את התכנית ופיטר את שרי האיחוד הלאומי שהתנגדו לה. באוגוסט 2005 בוצעה ההתנתקות, במסגרתה פונו בין 10 ל-15 אלף תושבים
שמעון פרס

שמעון פרס 1984-1986, 1995-1996

6

7.0

מדיניות פנים

"אין בתוכנו מנהיג כה שנוי במחלוקת"

- ד"ר מיכאל בר זוהר -

  • "מבצע משה" ו"מבצע שבא" (1984-1985): מבצעים אוויריים להעלאת כ-7,000 מיהודי אתיופיה. המבצעים הופסקו לאחר שנחשפה מעורבותה של סודאן
  • התכנית לייצוב המשק (יולי 1985): תכנית דרמטית לטיפול במשבר הכלכלי הקשה ולבלימת האינפלציה. התכנית התבססה בין השאר על הקפאה מוחלטת של המחירים וקיצוץ עמוק בתקציבי הממשלה. היא הצליחה מעל המשוער, ויש הרואים בה נקודת מעבר של הכלכלה הישראלית לכלכלה ניאו-ליברלית
אהוד אולמרט

אהוד אולמרט 2006-2009

7

6.8

מדיניות פנים

"במשך שנים היה קיפוח כלפי האוכלוסייה הערבית, וגזרתי על עצמי לשנות את זה"

- אהוד אולמרט -

  • גיבוש תכניות ממשלתיות לסיוע לניצולי שואה, לקשישים עניים, לקליטת בני העדה האתיופית ולטיפול בילדים ונוער בסיכון
  • הקמת מנהלת השירות האזרחי-לאומי לקידום שירות לאומי בקרב חרדים וערבים
  • רפורמת אופק חדש במערכת החינוך והורדת מספר התלמידים בכיתות
    הסדרת אזור רמת חובב לטובת הקמת עיר הבה"דים
  • אישור תכניות לטיפול בעורף במצבי חירום ולמיגון מבנים בשדרות ובעוטף עזה
  • קידום פטור ממכרז לחברות ממשלתיות
  • תכניות עבודה לכל משרדי הממשלה
  • שולחנות עגולים: חיזוק הקשר בין משרדי הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי
  • הקמת הרשות לפיתוח כלכלי למיעוטים והרשות להסדרת התיישבות הבדואים הנגב וייסוד ועידת ראש הממשלה למגזר הערבי
משה שרת

משה שרת 1955-1956

8

6.6

מדיניות פנים

"משה שרת חסר בימינו לא רק לידידיו ולמעריציו, אלא לתרבותנו הלאומית הלוקה בטוהר המידות, המזניחה את טיפוח הרגשות האנושיים והאדישה לגילויי פראות"

- גדעון אלון -

  • מעבר מהמיתון שבעקבות המשבר החמור של 1951 והמדיניות הכלכלית החדשה לצמיחה
  • טבח מעלה עקרבים (מרץ 1954): פיגוע ירי בנגב שבו נרצחו 11 ישראלים. הרצח זעזע את הציבור הישראלי, אך שרת התנגד לפעולת תגמול וכתב כי "מעשה תגובה על מרחץ דמים זה רק יעמיד אותנו בדרגה שווה עם המרצחים"
יצחק שמיר

יצחק שמיר 1983-1984, 1986-1992

9

6.3

מדיניות פנים

"שמיר סלד מהחרדים"

- אריה מקל -

  • קליטת העלייה מבריה"מ: שמיר התמודד עם גל העלייה הגדול שבא בעקבות נפילת מסך הברזל, ועם הצורך לספק דיור ותעסוקה למאות אלפי העולים. תהליך הקליטה היה קשה ורבים מאתרי הקליטה הפכו למוקדי אבטלה ומצוקה
  • "מבצע שלמה" (מאי 1991): מבצע אווירי להעלאת 14 אלף מיהודי אתיופיה
  • פרשיות שחיתות בקואליציה ובקרב מקורבים לשלטון פגעו בתדמית של הממשלה והביאו לשינוי שיטת הממשל – החוק לבחירה ישירה שנכנס לתוקפו ב-96. דו"ח מבקר המדינה על מינויים פוליטיים והתנהלות הפוליטיקאים הוליד ביקורת ציבורית שגולמה בסיסמה "מושחתים – נמאסתם!"
אהוד ברק

אהוד ברק 1999-2001

10

6.0

מדיניות פנים

""חשוב שאזרחי ישראל הערבים יחושו כי המדינה היא של כולם וכי דמם יקר לנו כדמם של אזרחים אחרים"

- אהוד ברק -

  • בליל ניצחונו בבחירות קרא לעברו הקהל "רק לא ש"ס". כחודש וחצי מאוחר יותר הקים ברק את ממשלתו – עם ש"ס
  • פרשת המשחן (ספטמבר 1999): פרישת יהדות התורה מהממשלה בעקבות העברת המשחן של חברת החשמל בשבת. בהמשך החלו יותר ויותר חברי קואליציה להצביע בניגוד למשמעת הקואליציונית
  • ביוני 2000 פרשה מרצ מהממשלה בעקבות מחלוקת בין שר החינוך יוסי שריד לסגנו משולם נהרי מש"ס
  • ניסה להוביל "מהפכה אזרחית" להפרדת הדת מהמדינה אך נכשל
  • ועדת טל (1999): הוקמה בניסיון להסדיר את גיוסם של בני הישיבות. חוק טל נחקק ב-2002 תחת ממשלת שרון
  • מהומות אוקטובר (2000): הפגנות אלימות של ערביי ישראל, במהלכן נהרגו 13 אזרחים ערבים. האירועים הובילו להדחתו של מפקד מחוז צפון במשטרה ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לצד אובדן כוחו של ברק במגזר הערבי
גולדה מאיר

גולדה מאיר 1969-1974

11

5.8

מדיניות פנים

"מדינת ישראל לא תישא בתוכה אפשרות שאיש ואשה המגיעים לגיל השיבה יקללו את יום היוולדם. החברה והמדינה ידעו לכלכל אותם גם לעת זקנתם"

- גולדה מאיר -

  • מכתב השמיניסטים (אפריל 1970): מכתב ששלחו תיכוניסטים ירושלמים לפני גיוס למאיר בעקבות סירובה לניסיון תיווך עם נשיא מצרים במהלך מלחמת ההתשה, ובו כתבו: "איננו יודעים אם נהיה מסוגלים לבצע את המוטל עלינו בצבא"
  • "הם לא נחמדים" (גולדה מאיר על הפנתרים השחורים, 1971. מאיר טענה כי דבריה הוצאו מהקשרם ונאמרו ביחס למתפרעים)
  • "ראש הממשלה החברתית ביותר מכל ראשי הממשלות" (פרופ' יחיעם ויץ)
בנימין נתניהו

בנימין נתניהו 1996-1999, 2009-היום

12

4.9

מדיניות פנים

"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי"

- בנימין נתניהו -

  • נבחר לראשונה לתפקיד בבחירות שנערכו לאחר רצח יצחק רבין. אנשי השמאל מייחסים לו חלק משמעותי ביצירת אווירת ההסתה שהובילה לרצח, בין השאר בעקבות השתתפותו בהפגנות בהן הושווה רבין למחבל ולבוגד
  • הסכם חברון (ינואר 1997): נסיגה מרוב שטחה של חברון (העיר היחידה ממנה לא נסוגה ישראל בעקבות הסכמי אוסלו)
  • בהלת שפעת החזירים (יולי 2009): הורה לרכוש חיסונים לכל אזרחי ישראל בעלות של כחצי מיליארד שקל. בסופו של דבר רק כ-10% מהישראלים התחסנו
  • האגף החדש בביה"ח באשקלון (מרץ 2010): תמך בשינוי תכנית הבנייה בעקבות דרישת המפלגות החרדיות (שקבלו נגד חילול קברים יהודים), והפך את החלטתו בעקבות מחאה ציבורית
  • הקמת המכשול לאורך הגבול עם מצרים (2010-2013): גדר שנבנתה נגד פעילות טרור, פלילים והסתננות, והביאה לבלימה כמעט מוחלטת של מעבר אזרחים מאפריקה לישראל
  • ביום הבחירות ב-2015 הזהיר את מצביעיו כי "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי". לאחר ניצחונו הביע צער על הדברים
  • מתווה הכותל (ינואר 2016): תכנית שנועדה להרחיב את הרחבה המיועדת לתפילה מעורבת בכותל והובילה לאיום המפלגות החרדיות בפרישה מהקואליציה. ביוני 2017 המתווה הוקפא
  • "השמאל שכח מה זה להיות יהודים" (נתניהו למקובל הרבי יצחק כדורי, 1997)
  • "הם מ-פ-ח-דים" (נתניהו על התקשורת בעצרת בחירות, 1999)
  • ״מסית ומפלג את החברה הישראלית״ (איתי לנדסברג)