דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון 1948-1954, 1955-1963

1

8.7

ניהול משברים

"מנהיגות רצון הברזל שלו במלחמת העצמאות הפכה אותו מ'ראשון בין שווים' בהנהגה הציונית לדוד המלך בן זמננו"

- עמוס עוז -

  • המאבק המדיני להקמת המדינה
  • מלחמת העצמאות (נובמבר 1947-יולי 1949): מלחמה מול צבאות ערב אשר הסתיימה בניצחון ישראלי
  • פרשת אלטלנה (יוני 1948): הורה לתקוף את ספינת האצ"ל לאחר שזו סירבה להעביר את הנשק שנשאה לידי צה"ל
  • הסכם השילומים (ספטמבר 1952): הסכם עם גרמניה המערבית שקבע העברת פיצוי כספי לישראל ולניצולי השואה. ההסכם עורר מחלוקת חריפה ומחאה ציבורית סוערת, שבשיאה כינה מנחם בגין את בן גוריון "פשיסט" וקרא למרי אזרחי
  • מדיניות הקיצוב ותקופת הצנע (1949-1959): מעורבות ממשלתית קיצונית בפעילות הכלכלית והגבלת הצריכה הפרטית אשר הביאה לתסיסה ציבורית
  • הסדר "תורתו אמנותו" (1948): מתן פטור צבאי לבחורי ישיבות במהלך מלחמת העצמאות. בתום המלחמה הפך ההסדר הזמני לקבוע
אריאל שרון

אריאל שרון 2001-2006

2

8.2

ניהול משברים

"לא עוצר באדום"

- עוזי בנזימן -

  • מדיניות של סיכולים ממוקדים כנגד גל הטרור ב-2001
  • מבצעי "חומת מגן" ו"דרך נחושה" כנגד הפיגועים ב"מרץ השחור" (2002): מבצע "חומת מגן" נחשב לנקודת בלימה במלחמה בטרור
  • מבצעי "קשת בענן" ו"ימי תשובה" נגד הטרור מעזה ורפיח
  • תכנית ההתנתקות: תכנית לנסיגה חד-צדדית מגוש קטיף ומצפון השומרון. שרון העמיד את התכנית לאישור מתפקדי הליכוד, אך הם דחו אותה. הוא החליט להתעלם מהתוצאות, המשיך להוביל את התכנית ופיטר את שרי האיחוד הלאומי שהתנגדו לה. באוגוסט 2005 בוצעה ההתנתקות, במסגרתה פונו בין 10 ל-15 אלף תושבים
  • עסקת טננבוים (2003): עסקת חילופי שבויים בה שוחרר השבוי הישראלי אלחנן טננבוים (וכן הושבו גופות הרוגי החטיפה בהר דב) בתמורה לשחרור כ-400 אסירים פלסטינים. שרון אמר על העסקה: "לעולם לא אשאיר יהודי בידיים של ערבים"
לוי אשכול

לוי אשכול 1963-1969

3

7.7

ניהול משברים

"יתכן שרק אשכול, בגלל אישיותו שתקיפות, עקשנות וחולשה שימשו בה בערבוביה, מסוגל היה להתייצב ברגעי המשבר החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל"

- מאמר מערכת ב"מעריב" -

  • פעולות תגמול מול ניסיונות אש"ף לחבלה במוביל הארצי
  • סיכול ניסיון סורי להטות את הירדן, ובהמשך חיכוכים צבאיים ששיאם בקרב אווירי שבו הופלו שישה מטוסים סוריים
  • שיתוק במשק הישראלי במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים
  • מלחמת ששת הימים (1967): מלחמה מול מדינות ערב שהסתיימה בניצחון הצבאי הגדול ביותר של ישראל אי פעם. הציבור לא זקף את הישגיה לזכות אשכול
  • הגעה להבנות מול האמריקאים בנושא הפיתוח הגרעיני
  • ריסון תקציבי נוכח המשבר הכלכלי של 1962
  • מיתון יזום נוכח המשבר הכלכלי של 1966
  • ניצחון על דוד בן גוריון בקרב הפנימי במפא"י בעקבות פרשת לבון
יצחק רבין

יצחק רבין 1974-1977, 1992-1995

4

7.4

ניהול משברים

"קברניט הנושא עמו מצפן ולא שבשבת, בוחן תמיד לאן נכון להוביל ולא לאן נושבת הרוח"

- אהוד ברק -

  • מבצע יונתן (יולי 1976): מבצע לשחרור 105 בני ערובה באנטבה אשר נחטפו על ידי טרוריסטים בטיסת "אייר פראנס". המבצע הוכתר בהצלחה והביא להערכה כלפי ישראל ברחבי העולם
  • חטיפת ורצח ניסים טולדנו וגירוש המחבלים ללבנון (דצמבר 1992): פיגוע שביצע החמאס, אשר בתגובה לו החליט רבין על גירוש 415 פעילי טרור ללבנון למשך שנתיים
  • מבצע "דין וחשבון" (יולי 1993): מבצע צבאי בעקבות הסלמה ביטחונית בגבול הצפון. המבצע הסתיים בהבנות בין ישראל לחיזבאללה על הימנעות מפגיעה באזרחים, והשקט היחסי נשמר עד ל-1996 ומבצע "ענבי זעם"
  • הסכמי אוסלו (1993): הסכמים שנחתמו עם ראשי אש"ף במסגרת תהליך השלום עם הפלסטינים. ההסכם קבע הכרה הדדית של ישראל ואש"ף זה בזה, וכן התחייבות של אש"ף להפסיק את הטרור. ההסכם אושר בכנסת ברוב דחוק (61 תומכים מול 59 מתנגדים) ובתמיכת שני ח"כים שפרשו מצומת והצטרפו לקואליציה (בצעד שזכה לביקורת). חתימת הסכמי אוסלו עוררה פולמוס חריף בחברה הישראלית, ובהפגנות שנערכו ברחבי הארץ כונה רבין "בוגד" ו"רוצח"
  • הסכם השלום עם ירדן (1994): נחתם בעקבות הסכמי אוסלו ובתיווך אמריקאי. ההסכם שקבע את הגבול בין המדינות וכונן יחסי נורמליזציה זכה לתמיכה רחבה בכנסת
  • חטיפת נחשון וקסמן (אוקטובר 1994): חייל צה"ל שנחטף על ידי חמאס ונהרג במהלך פעולה של סיירת מטכ"ל בניסיון לשחררו. בפעולה חוסלו המחבלים ונהרג קצין צה"ל ניר פורז
  • אוסלו ב' (1995): הסכם ביניים שעסק בהעברת השלטון בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה לידי הרשות הפלסטינית. ההסכם החריף את הסערה הציבורית: מול ביתו של רבין נערך טקס פולסא דנורא (טקס קללה), ובהפגנת ענק בכיכר ציון בירושלים בהשתתפות מנהיגי הימין נשמעו קריאות "מוות לרבין" ונשרפו תמונותיו (חודש לפני הרצח)
יצחק שמיר

יצחק שמיר 1983-1984, 1986-1992

5

7.3

ניהול משברים

"יצחק שמיר נתן דוגמה יוצאת דופן של ניהול משבר מלחמתי בצורה נבונה, שקולה ומאופקת, בניגוד לדימוי שהדביקו לו כאיש שוחר מלחמה"

- דן מרידור -

  • משבר מניות הבנקים (1983): פעולה של הבנקים הגדולים לוויסות שערי מניותיהם כך שלא ירדו או יקפאו. החשש מקריסת המערכת הכלכלית הובילה להלאמת הבנקים ולהשתוללות האינפלציה
  • מלחמת המפרץ: מלחמה במפרץ הפרסי שהובילה לירי טילים מעיראק על ישראל. שמיר הסכים לבקשת ארה"ב שלא להגיב לירי על מנת לשמור על שלמות הקואליציה נגד עיראק
  • האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987-ספטמבר 1993): התקוממות עממית בשטחים. שמיר ושר הביטחון רבין נקטו ב"מדיניות היד החזקה" ובמהלך החודש הראשון נהרגו עשרות פלסטינים – מה שעורר גל מחאה בעולם
שמעון פרס

שמעון פרס 1984-1986, 1995-1996

6

7.2

ניהול משברים

"ספק אם היה לפניו או אחריו מנהיג שהיו לו התבונה והתעוזה להוביל לקבלת החלטות מורכבות, כואבות וחשובות כל כך"

- מירב ארלוזורוב -

  • עסקת ג'יבריל (מאי 1985): עסקת חילופי שבויים במסגרתה שחררה ישראל 1,1000 אסירים ביטחוניים בתמורה לשלושה שבויי צה"ל
  • התכנית לייצוב המשק (יולי 1985): תכנית דרמטית לטיפול במשבר הכלכלי הקשה ולבלימת האינפלציה. התכנית התבססה בין השאר על הקפאה מוחלטת של המחירים וקיצוץ עמוק בתקציבי הממשלה. היא הצליחה מעל המשוער
  • פרשת קו 300 (מאי 1986): הרג מחבלים על ידי השב"כ בניגוד לנהלים וניסיון לטייח את הפרשה. פרס התנגד בתחילה להעמדת אנשי השב"כ לדין, אולם לבסוף התיר לפרקליטות להורות על פתיחת חקירה
  • הסכם אוסלו ב' (נובמבר-דצמבר 1995): יישום הסכם הביניים שעסק בהעברת השלטון בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה לידי הרשות הפלסטינית
  • חיסול "המהנדס" יחיא עייש (ינואר 1996): חיסולו של בכיר מבוקשי חמאס שגרם למותם של יותר ממאה ישראלים. בחודש שלאחר חיסולו ביצע חמאס ארבעה פיגועי התאבדות בישראל שגבו את חייהם של למעלה מ-60 בני אדם ושפגעו קשות בתדמיתו של פרס לפני הבחירות
  • ועידת שארם (מרץ 1996): ועידת מנהיגים בשארם א-שייח' ביוזמת פרס שנתפסה כתרגיל יחצ"ני בתגובה לפיגועי הטרור
  • מבצע "ענבי זעם" (אפריל 1996): מבצע נגד החיזבאללה בלבנון בעקבות מטחי קטיושות על יישובי הצפון תוך הפרת הבנות "דין וחשבון". במהלך המבצע התרחש האסון הראשון בכפר קאנא, כאשר פגזים ישראלים בריכוז של פליטים וחיילי או"ם והרגו, על פי הדיווחים, 102 אזרחים (בהמשך הוערך המספר בכ-20 הרוגים). האירוע יצר לחץ בינלאומי על ישראל להפסקת המבצע, אך הוא נמשך תשעה ימים נוספים והסתיים בהבנות חדשות עם חיזבאללה
אהוד אולמרט

אהוד אולמרט 2006-2009

7

7.0

ניהול משברים

"אהוד אולמרט הציל את מדינת ישראל וכולנו חייבים לו את חיינו כאן"

- ברק רביד -

  • חטיפת גלעד שליט ומבצע "גשמי קיץ" (יוני-נובמבר 2006): חטיפת חייל צה"ל בעזה שהובילה לכניסה קרקעית של הצבא לרצועה (לראשונה מאז ההתנתקות). במבצע נהרגו חמישה ישראלים (שני חיילים) וכ-400 פלסטינים. אולמרט סירב לתנאי חמאס להחזרת שליט, שהושב לבסוף לישראל במסגרת עסקה שנויה במחלוקת ב-2011 תחת ממשלת נתניהו
  • חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב ומלחמת לבנון השנייה (יולי-אוגוסט 2006): חטיפת שני חיילי מילואים ע" חיזבאללה שהובילה לפתיחת מלחמה בצפון. גופותיהם של החיילים הושבו לישראל במסגרת עסקה ב-2008. במהלך המלחמה נהרגו 165 ישראלים (121 חיילים). בצד הלבנוני נהרגו 350-400 אזרחים ובין 500 ל-700 אנשי חיזבאללה. בעקבות המלחמה והביקורת הציבורית הוקמה ועדת בדיקה (ועדת וינוגרד) שמתחה ביקורת על הדרג המדיני והדרג הצבאי אך לא הטילה אחריות אישית
  • הפצצת הכור הגרעיני בסוריה (ספטמבר 2007): השמדת כור גרעיני בדיר א-זור. הממשלה לא לקחה אחריות על הפעולה כדי למנוע התלקחות מלחמה, והמבצע הותר לפרסום בישראל רק ב-2018
מנחם בגין

מנחם בגין 1977-1983

8

6.5

ניהול משברים

"איני יכול עוד"

- מנחם בגין -

  • פיגוע כביש החוף ומבצע ליטני (מרץ 1978): בעקבות פיגוע אוטובוס הדמים, בו נרצחו 35 ישראלים, יצא צה"ל למבצע נגד מטרות מחבלים בלבנון. צה"ל השתלט על דרום לבנון עד נהר הליטני והחזיק בשטח במשך כשלושה חודשים
  • הסכם השלום עם מצרים (1979): הסכם שנחתם בקמפ דייויד בתיווך אמריקאי והביא לנסיגת ישראל מסיני. ההסכם זכה לביקורת קשה בקרב הימין אך אושר בכנסת ברוב מוחץ
  • הפצצת הכור העיראקי (1981): השמדת הכור האטומי אוסיראק על ידי חיל האוויר
  • חוק רמת הגולן (1981): החלת המשפט הישראלי על רמת הגולן. בתגובה הודיע הממשל האמריקאי כי הוא אינו מכיר בחוק ומבטל רכש מישראל
  • בכהונתו הראשונה התפטרו בזה אחר זה שלושת שרי האוצר לאור כישלונם בהבראת המשק
  • מלחמת לבנון הראשונה (יוני-ספטמבר 1982): מערכה שנפתחה כמבצע "שלום הגליל" בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון. המבצע הסתבך והפך למלחמה, שבמהלכה אירע הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. צה"ל נסוג אך נותר בדרום לבנון עד לנסיגה ב-2000. בגין הסתגר לאחר המלחמה בביתו, וב-1983 הודיע על התפטרותו
גולדה מאיר

גולדה מאיר 1969-1974

9

6.2

ניהול משברים

"מנהיג שלא מהסס לפני שהוא שולח את אומתו לקרב איננו מתאים להיות מנהיג"

- גולדה מאיר -

  • מלחמת ההתשה (1969-1970): מלחמה בין ישראל ומצרים שהחלה בהפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים
  • הטרור הפלסטיני (1970-1973): התגברות פעולות אש"ף נגד ישראלים בארץ ובעולם. בין השאר: פיגוע הירי על אוטובוס הילדים באביבים (13 הרוגים); חטיפת מטוס סבנה; הטבח בנמל התעופה לוד (24 הרוגים); טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (11 הרוגים). בתגובה יצא המוסד למבצע חיסולים באירופה וסיירת מטכ"ל יצאה למבצע "אביב נעורים" נגד פת"ח בלבנון
  • מלחמת יום הכיפורים (1973): מלחמה בין ישראל למצרים וסוריה. למרות התרעות שהתקבלות בישראל נמנעה מאיר מגיוס מילואים, בהתאם לחוות דעתם של ראשי מערכת הביטחון. במלחמה נהרגו 2,222 ישראלים. צה"ל ניצח בשתי החזיתות, אך הפגיעה המורלית בחברה הישראלית הייתה קשה ו"יום כיפור" נחשב עד היום כמטבע לשון המקביל למחדל
  • "הם לא נחמדים" (גולדה מאיר על הפנתרים השחורים, 1971. מאיר טענה כי דבריה הוצאו מהקשרם ונאמרו ביחס למתפרעים)
בנימין נתניהו

בנימין נתניהו 1996-1999, 2009-היום

10

6.2

ניהול משברים

"אין מחדלים או מעשים בלתי ראויים רבים שאי אפשר למתן את השפעתם, או אפילו לחמוק מהם, באמצעות הופעה טובה בטלוויזיה"

- מתי גולן -

  • ניסיון ההתנקשות בחאלד משעל (ספטמבר 1997): ניסיון להתנקש בראש הלשכה המדינית של חמאס בעקבות שני פיגועי התאבדות בירושלים. מבצע ההתנקשות בעמאן כשל והוביל לפגיעה ביחסיה של ישראל עם ירדן וקנדה (הסוכנים השתמשו במסמכים קנדיים) ולשחרור מנהיג החמאס השייח' אחמד יאסין לצד כ-70 אסירים נוספים
  • הסכם וואי (אוקטובר 1998): הסכם למימוש הסכמי אוסלו שנחתם בין נתניהו ליו"ר אש"ף יאסר ערפאת. ישראל ביצעה נסיגה קטנה מזו שהתחייבה לה, אך זו האיצה את נפילתה של הממשלה לאור התנגדות אחדים מחברי הקואליציה
  • המשבר עם טורקיה (2009-2016): משבר דיפלומטי שתחילתו במבצע "עופרת יצוקה" (תחת ממשלת אולמרט) ושיאו במשט לעזה (מאי 2010). ב-2014 התנצל נתניהו בפני נשיא טורקיה ארדואן על אירועי המשט. ב-2015 שוב החריפו היחסים בעקבות מבצע "צוק איתן". ב-2016 נחתם בין הצדדים הסכם פיוס במסגרתו שילמה ישראל לטורקיה פיצוי בסך כ-20 מיליון דולר
  • האגף החדש בביה"ח באשקלון (מרץ 2010): תמך בשינוי תכנית הבנייה בעקבות דרישת המפלגות החרדיות (שטענה נגד חילול קברים יהודים), והפך את החלטתו בעקבות מחאה ציבורית
  • המחאה החברתית (יולי-אוגוסט 2011): מחאה עממית שפרצה בשל יוקר המחיה ובה לקחו חלק מאות אלפי אזרחים. בתגובה הקים נתניהו את ועדת טרכטנברג, שיצרה מחלוקת בין ראשי המחאה והובילה לסיומה
  • מתווה הגז (אוגוסט-דצמבר 2015): הסכם שנוי במחלוקת להסדרת שדות הגז, אשר נתניהו הוביל לאחר שנטל לעצמו את סמכויות שר הכלכלה
  • מתווה הכותל (ינואר 2016): תכנית שנועדה להרחיב את הרחבה המיועדת לתפילה מעורבת בכותל והובילה לאיום המפלגות החרדיות בפרישה מהקואליציה. ביוני 2017 המתווה הוקפא
אהוד ברק

אהוד ברק 1999-2001

11

6.1

ניהול משברים

"בניגוד למה שכולם אומרים – הוא הצליח מאוד בקמפ דייויד"

- דן מרגלית -

  • פרשת המשחן (ספטמבר 1999): פרישת יהדות התורה מהממשלה בעקבות העברת המשחן של חברת החשמל בשבת. בהמשך החלו יותר ויותר חברי קואליציה להצביע בניגוד למשמעת הקואליציונית
  • במאי 2000 פרש שר התחבורה יצחק מרדכי בעקבות חשדות לעבירות מין – פרישה שהובילה בהמשך להתפוררות מפלגת המרכז
  • ביוני 2000 פרשה מרצ מהממשלה בעקבות מחלוקת בין שר החינוך יוסי שריד לסגנו משולם נהרי מש"ס
  • ועידת קמפ דייויד (יולי 2000): שיחות בין ישראל והרשות הפלסטינית. ברק הסכים לוותר על למעלה מ-90% משטח הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים, אך הפלסטינים דחו את ההצעה. בסיום הוועידה האשים ברק את יאסר ערפאת בסיכול המו"מ וקבע ש"אין פרטנר". הוועידה הובילה לפרישתן מהקואליציה של ש"ס, גשר וישראל בעלייה
  • האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000): אירועים אלימים שפרצו בעקבות עליית יו"ר האופוזיציה אריאל שרון להר הבית. האינתיפאדה נמשכה כארבע שנים ובמהלכה נהרגו כאלף ישראלים ולמעלה מ-4,000 פלסטינים
  • חטיפת החיילים בהר דב (אוקטובר 2000): פיגוע של חיזבאללה בו נהרגו שלושה חיילים ונחטפו גופותיהם. הגופות הושבו לישראל בעסקת חילופי שבויים ב-2004 (תחת ממשלת שרון)
  • חטיפת אלחנן טננבאום (אוקטובר 2000): חטיפתו של אזרח ישראלי, אל"מ במילואים, ע"י חיזבאללה בדובאי. שוחרר בעסקת חילופי שבויים ב-2004 (תחת ממשלת שרון)
  • מהומות אוקטובר (2000): הפגנות אלימות של ערביי ישראל, במהלכן נהרגו 13 אזרחים ערבים. האירועים הובילו להדחתו של מפקד מחוז צפון במשטרה ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לצד אובדן כוחו של ברק במגזר הערבי
משה שרת

משה שרת 1955-1956

12

6.0

ניהול משברים

"המדינה והאזור זקוקים לא רק לדרך של שרת, אלא גם ליושרה המוסרית לאומץ הלב שבהם נלחם על דרכו"

- עודה בשאראת -

  • טבח מעלה עקרבים (מרץ 1954): פיגוע ירי בנגב שבו נרצחו 11 ישראלים. הרצח זעזע את הציבור הישראלי, אך שרת התנגד לפעולת תגמול וכתב כי "מעשה תגובה על מרחץ דמים זה רק יעמיד אותנו בדרגה שווה עם המרצחים"
  • העסק הביש: פעולות טרור שנעשו במצרים על ידי ישראל במטרה לעורר את הרושם שמדובר בטרוריסטים מצרים. "פרשת לבון" שהתפוצצה בישראל בעקבות מעצר חברי החוליה עסקה בשאלה "מי נתן את ההוראה?". שרת לא ידע על הפעילות במצרים