שמעון פרס

שמעון פרס 1984-1986, 1995-1996

1

8.3

כלכלה

"פרס הציל את כלכלת ישראל מחורבן"

- שחר אילן -

  • התכנית לייצוב המשק (יולי 1985): תכנית דרמטית לטיפול במשבר הכלכלי הקשה ולבלימת האינפלציה. התכנית התבססה בין השאר על הקפאה מוחלטת של המחירים וקיצוץ עמוק בתקציבי הממשלה. היא הצליחה מעל המשוער, ויש הרואים בה נקודת מעבר של הכלכלה הישראלית לכלכלה ניאו-ליברלית
  • "כולנו היינו אדריכלי תכנית הייצוב, אבל לא היה ספק שלתכנית היה מצביא אחד – שמעון פרס" (אמנון נויבך, יועצו הכלכלי של פרס לשעבר)
  • "בלי להפריז אפשר לומר שפרס הציל את המדינה מקריסה כלכלית מוחלטת" (סבר פלוצקר)
לוי אשכול

לוי אשכול 1963-1969

2

8.2

כלכלה

"אבי הכלכלה של מדינת ישראל לטוב ולרע"

- פרופ' אברהם דיסקין -

  • בכהונתו הראשונה נמצאה המדינה עדיין תחת קשיי המשבר הכלכלי של 1962, בעיקר בתחום העבודה. אשכול נקט בריסון תקציבי
  • המיתון של 1966: סיום ביצועם של מספר פרויקטים גדולים (כמו המוביל הארצי) לצד גורמים נוספים הוביל למיתון. אשכול הוביל מדיניות של מיתון יזום אשר הביאה בין השאר לעלייה חריפה באבטלה, לירידה ברמת החיים ולמאזן הגירה שלילי (לראשונה בתולדות המדינה)
  • שגשוג כלכלי בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים
  • ״רה״מ הראשון שהדגיש נושאי חברה וכלכלה לא פחות מביטחון״ (פרופ' יצחק גל-נור)
  • ״׳מר כלכלה׳ של תשתיות ישראל״ (רונית ורדי)
בנימין נתניהו

בנימין נתניהו 1996-1999, 2009-היום

3

7.9

כלכלה

"לא היה ראש ממשלה ששינה את פני הכלכלה כמו נתניהו"

- פרופ' אבי שמחון -

  • במהלך כהונתו הראשונה: הורדת האינפלציה; הפחתת הגירעון התקציבי; ליברליזציה במטבע החוץ וביטול רצועת האלכסון; הפרטת גופים ממשלתיים; פתיחת שוק התקשורת לתחרות (הוספת מפעיל סלולרי שלישי, הכנסת חברת yes לשוק הטלוויזיה, הוספת חברות לשוק השיחות הבינלאומיות)
  • בממשלתו השנייה כיהן כשר לאסטרטגיה כלכלית. ניהל את המדיניות הכלכלית בצל המשבר הכלכלי העולמי והוביל העלאת מסים, לרבות העלאת המע"מ (בניגוד להבטחתו לפני הבחירות). ב-2012 הוסיף להעלות מסים (מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס קנייה)
  • רפורמת המרפסות: רפורמה בתכנון ובנייה שהוקפאה בתגובה לגילויים בפרשת הולילנד
  • הצטרפות ישראל ל-OECD (מאי 2010)
  • המחאה החברתית (יולי-אוגוסט 2011): מחאה עממית שפרצה בשל יוקר המחיה ובה לקחו חלק מאות אלפי אזרחים. בתגובה הקים נתניהו את ועדת טרכטנברג, שיצרה מחלוקת בין ראשי המחאה והובילה לסיומה
  • ב-2012 הגירעון התקציבי היה כפול מהיעד – 39 מיליארד שקל – מה שהוביל להעלאות מסים נוספות ב-2013
  • מתווה הגז (אוגוסט-דצמבר 2015): הסכם שנוי במחלוקת להסדרת שדות הגז, אשר נתניהו הוביל לאחר שנטל לעצמו את סמכויות שר הכלכלה
  • בממשלתו הרביעית כיהן כשר התקשורת (עד שהחליט להעביר את התפקיד בתגובה לעתירות לבג"ץ). סיעות הקואליציה חויבו לתמוך ברפורמות של הממשלה ונאסר עליהן לתמוך בחוקים שהשר מתנגד להם. פיטר את מנכ"ל משרד התקשורת ומינה במקומו את ראש מטה הבחירות שלו, שלמה פילבר (לימים עד מדינה נגדו בפרשת 3000). פעל לסגירת תאגיד השידור הציבורי (שעל הקמתו הוחלט בממשלתו הקודמת ובתמיכתו). טען שפיזר את ממשלתו השלישית בשל חוק "ישראל היום" (איסור על חלוקת עיתון יומי גדול בחינם). נחקר בפרשות 2000 ו-4000 על קשריו עם נוני מוזס (מו"ל "ידיעות אחרונות") ושאול אלוביץ' (מבעלי "וואלה!")
  • ״הביא את החברה הישראלית לכלכלה של מעטים כשהרבים סובלים מיוקר המחיה, היעדר דיור ופגיעה בחלשים״ (איתי לנדסברג)
יצחק רבין

יצחק רבין 1974-1977, 1992-1995

4

7.7

כלכלה

"ההצלחה הגדולה ביותר של הסכם אוסלו היא השלכותיו על שגשוגה הכלכלי של מדינת ישראל"

- פרופ' אבי בן בסט -

  • הוביל בכהונתו הראשונה את הרפורמה במס הכנסה (המלצות ועדת בן שחר) ואת הטלת המע"מ וביטול רבים ממסי הקנייה
  • הוביל בנייה ציבורית, סיוע ברכישת דירה לזוגות צעירים, ובניית שכונות רבות שנועדו לזוגות צעירים וליוצאי שכונות עוני (כמו רמת אביב ג' ורמת שרת)
  • מס הבורסה: תמך ביוזמת שר האוצר שוחט להטלת מס על הבורסה ונסוג בו בעקבות התנגדות הבנקים ואנשי שוק ההון
  • השגשוג הכלכלי בעקבות הסכמי אוסלו: עלייה בצמיחה, בתוצר העסקי, בהיקף ההשקעות הזרות ובהכנסות המדינה מהפרטה; ירידה בחלקו של תקציב הביטחון והפניית תקציבים לחינוך ולתחבורה; ירידה בשיעור האבטלה
  • "זה היה שינוי עצום שהשפיע על התכניות העסקיות של הרבה מאוד חברות ומפעלים" (דן פרופר, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר)
  • "לאחר ההסכמים התקבל סיוע מארצות הברית שבאמצעותו עברו כל היחידות הטכנולוגיות של צה"ל לרמה אחרת לגמרי" (שמעון שבס, מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר)
  • "רבין לא זנח את העשייה היום-יומית: הדאגה לקליטת העולם, צמצום האבטלה, הרחבת התשתיות והרפורמות במבנה המשק" (פרופ' אבי בן בסט)
  • ״מזוהה עם הצד הביטחוני, אך תרומתו להקמת הכלכלה הישראלית החדשה היא עצומה״ (רונית ורדי)
אהוד אולמרט

אהוד אולמרט 2006-2009

5

7.3

כלכלה

"בניגוד למדינות אחרות, ישראל בתקופתו התמודדה עם המשבר העולמי בהצלחה רבתי"

- פרופ׳ אברהם דיסקין -

  • העלאת שכר המינימום, הורדת המע"מ והפעלת מס הכנסה שלילי
  • גיבוש תכניות ממשלתיות לסיוע לניצולי שואה, לקשישים עניים, לקליטת בני העדה האתיופית ולטיפול בילדים ונוער בסיכון
  • הקמת מנהלת השירות האזרחי-לאומי לקידום שירות לאומי בקרב חרדים וערבים
  • תכנית "אורות לתעסוקה": תכנית רווחה במסגרת תכנית ויסקונסין
  • טיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון
  • רפורמת אופק חדש במערכת החינוך והורדת מספר התלמידים בכיתות
  • הקמת הרשות לפיתוח כלכלי למיעוטים והרשות להסדרת התיישבות הבדואים הנגב וייסוד ועידת ראש הממשלה למגזר הערבי
דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון 1948-1954, 1955-1963

6

7.0

כלכלה

"הסכם השילומים היה הצעד החשוב ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל"

- פרופ' יוסי זעירא -

  • החלפת הלירה הארץ-ישראלית בלירה ישראלית
  • מדיניות הקיצוב ותקופת הצנע (1949-1959): מעורבות ממשלתית קיצונית בפעילות הכלכלית שהגבילה את הציבור ברכישת מזון ומוצרי צריכה. מדיניות הקיצוב הבטיח קיום בסיסי למאות אלפי העולים החדשים, אך גרמה במקביל להתנפחות המנגנון הביורוקרטי, להתפתחותו של שוק שחור ולתסיסה ציבורית
  • המשבר הכלכלי (1951) והמדיניות הכלכלית החדשה (1952): משבר חריף במאזן התשלומים שהעמיד את המשק בפני סכנה לקיומו. המדיניות החדשה הביאה לצמצום הגרעון, בין השאר באמצעות פעילות הבונדס, הסכם השילומים וסיוע כספי מארה"ב
  • הקמת הבונדס: ארגון למכירת אג"ח ממשלתי למשקיעים בחו"ל
  • הסכם השילומים (ספטמבר 1952): הסכם עם גרמניה המערבית שקבע העברת פיצוי כספי לישראל ולניצולי השואה. ההסכם עורר מחלוקת חריפה ומחאה ציבורית סוערת, שבשיאה כינה יו"ר האופוזיציה מנחם בגין את בן גוריון "פשיסט" וקרא למרי אזרחי
  • "היה לו שר אוצר משובח - לוי אשכול. הוא עצמו לא הבין דבר בכלכלה" (רונית ורדי)
אריאל שרון

אריאל שרון 2001-2006

7

6.9

כלכלה

"החלפת שר האוצר סילבן שלום בנתניהו הייתה מהלך מבריק"

- פרופ' אברהם דיסקין -

  • גל הפיגועים ב-2002 הוביל לפגיעה קשה בכלכלה הישראלית: תקציב הביטחון גדל באופן משמעותי, התיירות נפגעה, ושיעורי העוני והאבטלה עלו
  • בשנותיו האחרונות של שרון חל שיפור ניכר במצב הכלכלה. שרון מינה את בנימין נתניהו לשר האוצר, וזה נקט (בגיבויו של שרון) בשורה של צעדים שנויים במחלוקת שהביאו לצמיחה במשק
אהוד ברק

אהוד ברק 1999-2001

8

6.6

כלכלה

"ישראל בתקופתו סבלה יותר ממדינות אחרות מקריסת בועת הדוט-קום"

- פרופ' אברהם דיסקין -

  • שנת 2000 הייתה השנה המוצלחת ביותר בענף התיירות עד אז - במהלך השנה ביקרו בישראל כ-2.5 מיליון תיירים
  • בתחילת כהונתו נהנתה תעשיית ההייטק הישראלית משגשוג שסייע ליציאת ישראל מהמיתון. בהמשך, עם התפוצצות בועת הדוט-קום ופרוץ האינתיפאדה, נכנסה המדינה שוב למיתון
  • ביקש להוביל רפורמה רדיקלית במיסוי, לרבות מיסוי רווחי הון מחסכונות ומהשקעות בבורסה ומיסוי עיזבונות, אך לבסוף הרפורמה עברה במתכונת מצומצמת
משה שרת

משה שרת 1955-1956

9

6.1

כלכלה

"ירש את בעיות הכלכלה מבן גוריון"

- פרופ' אברהם דיסקין -

  • מעבר מהמיתון שבעקבות המשבר החמור של 1951 והמדיניות הכלכלית החדשה לצמיחה
  • "ירש את בעיות הכלכלה – ובראשן הקושי בקליטת העלייה ההמונית שלאחר מלחמת העצמאות – מבן גוריון. הטיפול הקשה התחלק בין שרי מפא"י ושרי הציונים הכלליים – שגם אותם ירש מבן גוריון" (פרופ' אברהם דיסקין)
גולדה מאיר

גולדה מאיר 1969-1974

10

6.0

כלכלה

"למרות משפטה הידוע שהפנתרים 'לא נחמדים' היא הייתה ראש הממשלה החברתית ביותר"

- פרופ' יחיעם ויץ -

  • "בתקופתה התרחב ביותר היקף מדינת הרווחה" (פרופ' יחיעם ויץ)
יצחק שמיר

יצחק שמיר 1983-1984, 1986-1992

11

5.8

כלכלה

"אף שספג על כך ביקורת מבית, הכרעותיו איפשרו את ביצוע תכנית הייצוב הכלכלית לישראל"

- צבי האוזר -

  • בכהונתו הראשונה סבל המשק ממיתון עמוק. הוביל פיחות עמוק בערך השקל
  • משבר מניות הבנקים (1983): פעולה של הבנקים הגדולים לוויסות שערי מניותיהם כך שלא ירדו או יקפאו. החשש מקריסת המערכת הכלכלית הובילה להלאמת הבנקים ולהשתוללות האינפלציה
  • ביטול פרויקט הלביא (אוגוסט 1987): הפסקת פיתוחו של מטוס הקרב הישראלי נוכח קשיים תקציביים ולחץ אמריקאי
מנחם בגין

מנחם בגין 1977-1983

12

5.7

כלכלה

"ממשלה זו אינה רואה בתעשיינים נצלנים כי אם בוני הארץ"

- מנחם בגין -

  • בכהונתו הראשונה התפטרו בזה אחר זה שלושת שרי האוצר לאור כישלונם בהבראת המשק
  • "המהפך הכלכלי": תכניתו של שר האוצר שמחה ארליך שנועדה ליישם את הליברליזם של הליכוד אך הביא לסחרור אינפלציוני שיצא משליטה. בגין לא העניק לארליך ולמחליפו יגאל הורביץ גיבוי בדרישתם לקיצוץ תקציבי ולמדיניות מרסנת
  • "הכלכלה הנכונה": תכניתו של שר האוצר יורם ארידור להפחתת מכסים, אשר נתפסה בציבור ככלכלת בחירות והמשיכה את ההידרדרות האינפלציונית. בגין סירב לקצץ בתקציב או להטיל מיסוי על הציבור, ולחם באינפלציה באמצעות הדפסת כסף
  • ירידה בצפיפות הדיור מ-3% לשיעורים אפסיים
  • שיקום השכונות (1977-1985): תכנית לשיפור איכות החיים ב-160 שכונות מצוקה. יגאל ידין, שהוביל את הפרויקט, כינה אותו "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל". הסופר אלי עמיר טען שהתקציב שהופנה אליו "מעליב"
  • ״לא הבין דבר בכלכלה, אבל הוביל שינוי פזיז והרסני שכמעט הביא את ישראל לפשיטת רגל״ (רונית ורדי)