דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון 1948-1954, 1955-1963

1

8.7

ביטחון

"הוא תיאר את צה"ל בלשון משיחית וראה בו את גדול הישגי הציונות"

- פרופ' ניר קידר -

  • כיהן כשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל במקביל לתפקידו כראש הממשלה
  • הוביל לפירוק המחתרות ולהקמת צה"ל, בו ראה "צבא העם": מפעל מכונן וכור היתוך בעל תפקידים חברתיים וחינוכיים
  • פרסם ב-1953 מסמך שעיצב את תפיסת הביטחון של ישראל על פי שלושה עקרונות: הרתעה, התרעה והכרעה
  • מלחמת העצמאות (נובמבר 1947-יולי 1949): מלחמה מול צבאות ערב שהסתיימה בניצחון ישראלי ובהקמת המדינה
  • פרשת אלטלנה (יוני 1948): הורה לתקוף את ספינת האצ"ל לאחר שזו סירבה להעביר את הנשק שנשאה לידי צה"ל
  • מבצע קדש (אוקטובר-נובמבר 1956): מלחמה עם מצרים (בשיתוף פעולה עם צרפת ובריטניה) להשתלטות על תעלת סואץ. במהלך המבצע נכבש חצי האי סיני, אך ישראל נאלצה לסגת ממנו בלחץ ארה"ב ובריה"מ כעבור שלושה ימים
  • פרשת המדענים הגרמנים במצרים (1962-1963): חשיפת מעורבותם של מדענים גרמנים בפיתוח טכנולוגיה צבאית במצרים. הפרשה עוררה סערה ומחלוקת פוליטית בישראל אך בן גוריון סירב למתוח ביקורת גלויה נגד גרמניה
  • הוביל את הפיתוח הגרעיני של ישראל
לוי אשכול

לוי אשכול 1963-1969

2

8.1

ביטחון

"יותר מרבין ודיין – אשכול היה הגיבור של מלחמת ששת הימים"

- פרופ' יחיעם ויץ -

  • כיהן בממשלתו הראשונה גם כשר הביטחון
  • שלום דה פקטו עם ירדן בעקבות הסכמים חשאיים שנעשו עם המלך חוסיין
  • סיכול ניסיון סורי להטות את הירדן, ובהמשך חיכוכים צבאיים ששיאם בקרב אווירי שבו הופלו שישה מטוסים סוריים
  • פעולת סמוע (נובמבר 1966): פעולת תגמול של צה"ל בירדן בתגובה לפעולות טרור של אש"ף (שהוקם ב-1964)
  • סיום הממשל הצבאי על ערביי ישראל (נובמבר 1966)
  • לפני מלחמת ששת הימים הוביל את התעצמות צה"ל למרות המיתון במשק ובזכות הברית שיצר עם נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון
  • תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים (מאי 1967): בתקופה זו גויס המילואים בעקבות השתלטות מצרים על מיצרי טיראן והמשק הישראלי שותק
  • מלחמת ששת הימים (1967): מלחמה מול מדינות ערב שהסתיימה בניצחון הצבאי הגדול ביותר של ישראל אי פעם. הציבור לא זקף את הישגיה לזכות אשכול
  • קיצור שירות החובה לגברים בארבעה חודשים
  • ״הוביל למלחמה בשיקול דעת״ (איתי לנדסברג)
יצחק רבין

יצחק רבין 1974-1977, 1992-1995

3

8.1

ביטחון

"הסמכות האינטלקטואלית הגבוהה ביותר בנושאים צבאיים"

- האלוף ישראל טל -

  • כיהן גם כשר הביטחון בממשלתו השנייה
  • מבצע יונתן (יולי 1976): מבצע לשחרור 105 בני ערובה באנטבה אשר נחטפו על ידי טרוריסטים בטיסת "אייר פראנס". המבצע הוכתר בהצלחה והביא להערכה כלפי ישראל ברחבי העולם
  • חטיפת ורצח ניסים טולדנו וגירוש המחבלים ללבנון (דצמבר 1992): פיגוע שביצע החמאס, אשר בתגובה לו החליט רבין על גירוש 415 פעילי טרור ללבנון למשך שנתיים
  • מבצע "דין וחשבון" (יולי 1993): מבצע צבאי בעקבות הסלמה ביטחונית בגבול הצפון. המבצע הסתיים בהבנות בין ישראל לחיזבאללה על הימנעות מפגיעה באזרחים, והשקט היחסי נשמר עד ל-1996 ומבצע "ענבי זעם"
  • מבצע "עוקץ ארסי" (מאי 1994): מבצע של סיירת מטכ"ל לחטיפת ראש תנועת אמל מוסטפא דיראני מביתו בלבנון בשל מעורבותו בשבייתו של רון ארד
  • חטיפת נחשון וקסמן (אוקטובר 1994): חייל צה"ל שנחטף על ידי חמאס ונהרג במהלך פעולה של סיירת מטכ"ל בניסיון לשחררו. בפעולה חוסלו המחבלים ונהרג קצין צה"ל ניר פורז
שמעון פרס

שמעון פרס 1984-1986, 1995-1996

4

7.7

ביטחון

"פרס הוא ביטחוניסט. הוא רואה בראש ובראשונה את האינטרס של ישראל, את הקיום שלה, את השרידות שלה. במשימת חייו, שביטא בלא מעט שיחות, הוא ראה שתי תחנות: דימונה ואוסלו"

- אבי גיל -

  • ב-1985 הוביל את נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון בלבנון
  • עסקת ג'יבריל (מאי 1985): עסקת חילופי שבויים במסגרתה שחררה ישראל 1,1000 אסירים ביטחוניים בתמורה לשלושה שבויי צה"ל
  • מבצע "רגל עץ" (אוקטובר 1985): הפצצת מפקדות אש"ף בתוניס בתגובה לרצח ישראלים בקפריסין. הייתה זו ההפצצה ארוכת הטווח ביותר שביצע חיל האוויר הישראלי
  • פרשת קו 300 (מאי 1986): הרג מחבלים על ידי השב"כ בניגוד לנהלים וניסיון לטייח את הפרשה. פרס התנגד בתחילה להעמדת אנשי השב"כ לדין, אולם לבסוף התיר לפרקליטות להורות על פתיחת חקירה
  • חיסול "המהנדס" יחיא עייש (ינואר 1996): חיסולו של בכיר מבוקשי חמאס שגרם למותם של יותר ממאה ישראלים. בחודש שלאחר חיסולו ביצע חמאס ארבעה פיגועי התאבדות בישראל שגבו את חייהם של למעלה מ-60 בני אדם ושפגעו קשות בתדמיתו של פרס לפני הבחירות
  • מבצע "ענבי זעם" (אפריל 1996): מבצע נגד החיזבאללה בלבנון בעקבות מטחי קטיושות על יישובי הצפון תוך הפרת הבנות "דין וחשבון". במהלך המבצע התרחש האסון הראשון בכפר קאנא, כאשר פגזים ישראלים בריכוז של פליטים וחיילי או"ם והרגו, על פי הדיווחים, 102 אזרחים (בהמשך הוערך המספר בכ-20 הרוגים). האירוע יצר לחץ בינלאומי על ישראל להפסקת המבצע, אך הוא נמשך תשעה ימים וספים והסתיים בהבנות חדשות עם חיזבאללה
אריאל שרון

אריאל שרון 2001-2006

5

7.6

ביטחון

"אני מבין בביטחון ואני מבטיח לעם ישראל 40 שנים של שקט"

- אריאל שרון -

  • סגירת האוריינט האוס (משרדי הרשות הפלסטינית בירושלים)
  • גל טרור של פיגועי התאבדות, ביניהם הפיגוע בדולפינריום ב-2001 (21 הרוגים)
  • מרץ השחור, הפיגוע במלון פארק, מבצע "חומת מגן" ומבצע "דרך נחושה" (2002): במהלך מרץ נהרגו בפיגועים למעלה מ-120 ישראלים (30 מהם בפיגוע במלון פארק בנתניה), מה שהוביל את שרון ליציאה למבצעי "חומת מגן" בעזה ו"דרך נחושה" בגדה. במבצע "חומת מגן" נהרגו כ-500 פלסטינים ו-29 חיילים ישראלים, והוא נחשב לנקודת בלימה במלחמה בטרור
  • הקמת גדר ההפרדה: לאחר שספג ביקורת על התמהמהות בהקמת הגדר שינה ב-2002 את עמדתו והוביל את בנייתה
  • תכנית ההתנתקות: תכנית לנסיגה חד-צדדית מגוש קטיף ומצפון השומרון. שרון העמיד את התכנית לאישור מתפקדי הליכוד, אך הם דחו אותה. הוא החליט להתעלם מהתוצאות, המשיך להוביל את התכנית ופיטר את שרי האיחוד הלאומי שהתנגדו לה. באוגוסט 2005 בוצעה ההתנתקות, במסגרתה פונו בין 10 ל-15 אלף תושבים
  • הוביל מדיניות של סיכולים ממוקדים והורה בין השאר על חיסול מנהיגי חמאס אחמד יאסין ועבד אל-עזיז רנטיסי
  • מבצע "קשת בענן" (מאי 2004): מבצע צבאי להרס תשתיות הטרור ברפיח במהלכו נהרגו 40 מחבלים
  • מבצע "ימי תשובה" (ספטמבר-אוקטובר 2004): מבצע צבאי נגד משגרי הקסאם ברצועת עזה במהלכו נהרגו למעלה מ-100 פלסטינים
  • עסקת טננבוים (2003): עסקת חילופי שבויים בה שוחרר השבוי הישראלי אלחנן טננבוים (וכן הושבו גופות הרוגי החטיפה בהר דב) בתמורה לשחרור כ-400 אסירים פלסטינים. שרון אמר על העסקה: "לעולם לא אשאיר יהודי בידיים של ערבים"
אהוד ברק

אהוד ברק 1999-2001

6

7.4

ביטחון

"ברק כפה על הגנרלים את הנסיגה מלבנון, אבל היום מודים רבים מהם שהוא צדק"

- עמוס הראל -

  • כיהן במקביל להיותו רה"מ גם כשר הביטחון
  • ועדת טל (1999): הוקמה בניסיון להסדיר את גיוסם של בני הישיבות. חוק טל נחקק ב-2002 תחת ממשלת שרון
  • הנסיגה מלבנון (מאי 2000): הוביל את יציאת צה"ל מדרום לבנון (בהתאם להבטחתו במהלך הבחירות). הנסיגה לוותה בביקורת קשה על נטישת חיילי צד"ל
  • חטיפת החיילים בהר דב (אוקטובר 2000): פיגוע של חיזבאללה בו נהרגו שלושה חיילים ונחטפו גופותיהם. הגופות הושבו לישראל בעסקת חילופי שבויים ב-2004 (תחת ממשלת שרון)
  • חטיפת אלחנן טננבאום (אוקטובר 2000): חטיפתו של אזרח ישראלי, אל"מ במילואים, ע"י חיזבאללה בדובאי. שוחרר בעסקת חילופי שבויים ב-2004 (תחת ממשלת שרון)
  • האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000): אירועים אלימים שפרצו בעקבות עליית יו"ר האופוזיציה אריאל שרון להר הבית. האינתיפאדה ארכה כארבע שנים ובמהלכה נהרגו כאלף ישראלים ולמעלה מ-4,000 פלסטינים. אירועים בולטים במהלכה בזמן כהונת ברק: פרשת מוחמד א-דורה (שמותו השנוי במחלוקת הפך אותו לסמל במאבק הפלסטיני), פרשת מדחת יוסף (שמת מפצעיו בקבר יוסף) והלינץ' ברמאללה (מותם הברוטלי של שני חיילים בידי המון פלסטיני)
  • מהומות אוקטובר (2000): הפגנות אלימות של ערביי ישראל, במהלכן נהרגו 13 אזרחים ערבים. האירועים הובילו להדחתו של מפקד מחוז צפון במשטרה ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לצד אובדן כוחו של ברק במגזר הערבי
  • ועידת טאבה (ינואר 2001): סבב שיחות נוסף עם הפלסטינים שהסתיים ללא תוצאות
  • "אם המהומות לא ייפסקו תוך 48 שעות אנחנו נדע מה לעשות" (בתחילת האינתיפאדה השנייה, 2000)
  • "היציאה מלבנון הייתה מהלך מבריק, אמיץ וחכם שכולם ידעו שצריך לעשות ואף אחד לא העז" (דן מרגלית)
יצחק שמיר

יצחק שמיר 1983-1984, 1986-1992

7

7.0

ביטחון

"במלחמת המפרץ שמיר התגלה בהיגיון הברזל שלו, ביכולת העמידה בלחצים ובאיפוק הרב שאפיין אותו כל כך"

- דן מרידור -

  • אסון צור השני (נובמבר 1983): פיגוע התאבדות בבניין הממשל בו נהרגו 60 בני אדם (28 אנשי כוחות הביטחון)
  • עסקת שבויי הנח"ל (נובמבר 1983): שחרור שישה חיילי נח"ל משבי אש"ף תמורת 4,700 מחבלים
  • המחתרת היהודית (אפריל 1984): מחתרת שביצעה פעולות טרור נגד ערבים. 15 בני אדם הורשעו בפרשה
  • פרשת קו 300 (מאי 1986): הרג מחבלים על ידי השב"כ בניגוד לנהלים וניסיון לטייח את הפרשה. ראש השב"כ טען כי שמיר נתן לו הוראה להרוג את המחבלים, אך שמיר הכחיש זאת
  • ליל הגלשונים (נובמבר 1987): חדירת מחבל באמצעות גלשון לבסיס צה"ל בצפון ורצח שישה חיילים
  • האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987-ספטמבר 1993): התקוממות עממית בשטחים. שמיר ושר הביטחון רבין נקטו ב"מדיניות היד החזקה" ובמהלך החודש הראשון נהרגו עשרות פלסטינים – מה שעורר גל מחאה בעולם
  • מבצע "הצגת תכלית" (אפריל 1988): מבצע התנקשות באבו ג'יהאד, ראש הזרוע הצבאית של הפת"ח, במקום מושבו בטוניס
  • מלחמת המפרץ: מלחמה במפרץ הפרסי שהובילה לירי טילים מעיראק על ישראל. שמיר הסכים לבקשת ארה"ב שלא להגיב לירי על מנת לשמור על שלמות הקואליציה נגד עיראק
בנימין נתניהו

בנימין נתניהו 1996-1999, 2009-היום

8

6.9

ביטחון

"האם לעד נחיה על חרבנו? כן"

- בנימין נתניהו -

  • מהומות מנהרת הכותל (ספטמבר 1996): פרצו בטענה שהמנהרות מערערות את יסודות מסגדי הר הבית. במהומות נהרגו 17 חיילים וכמאה פלסטינים
  • אסון המסוקים ואסון השייטת (1997): אסונות צבאיים בהם נספו 85 חיילים אשר ליבו את הדיון הציבורי סביב נסיגה מלבנון
  • הטבח בנהריים (מרץ 1997): חייל ירדני רצח שבע נערות באי השלום
  • ניסיון ההתנקשות בחאלד משעל (ספטמבר 1997): מבצע התנקשות כושל שסיכן את היחסים עם ירדן והביא לשחרור מנהיג החמאס השייח' אחמד יאסין
  • מספר הפיגועים בכהונתו הראשונה היה נמוך משל שני קודמיו בתפקיד ושני יורשיו. ב-1999 נרצחו ארבעה ישראלים בפיגועים – המספר הנמוך ביותר מאז פרוץ האינתיפאדה הראשןנה ועד 2008
  • מתקפת הטרור בדרום (2011): סדרת פיגועי טרור בסמוך לאילת ולגבול עם מצרים בהם נהרגו שמונה ישראלים
  • עסקת שליט (אוקטובר 2011): שחרור גלעד שליט משבי חמאס בתמורה לשחרורם של 1,027 אסירים פלסטינים. לפי ההערכות, כ-40% מהמשוחררים חזרו למעגל הטרור
  • המאבק בתכנית הגרעין האיראני: מאבק דיפלומטי לצד פעולות חבלה חשאיות שיוחסו לישראל. על פי הפרסומים, נתניהו דחף לפעולה צבאית בניגוד לדעתם של ראשי מערכת הביטחון
  • מבצע עמוד ענן (נובמבר 2012): מבצע צבאי ברצועת עזה בתגובה לירי רקטות ופיגועים. המבצע נפתח בחיסולו של רמטכ"ל החמאס אחמד ג'עברי. שבעה ישראלים (שני חיילים) ובין 140 ל-180 פלסטינים נהרגו במבצע
  • חטיפת ורצח שלושת נערי הישיבה וחטיפת ורצח הנער הפלסטיני (יוני-יולי 2014): פיגוע חטיפה ורצח של חמאס שהביא לחטיפת ורצח פלסטיני והצית גל התפרעויות במזרח ירושלים
  • מבצע צוק איתן (יולי-אוגוסט 2014): מבצע צבאי בעזה בתגובה לירי רקטות. במבצע נהרגו 73 ישראלים (68 חיילים) ולמעלה מאלפיים פלסטינים, ונחטפו גופותיהם של שני חיילי צה"ל
  • מהומות הר הבית (ספטמבר 2015) ואינתיפאדת הבודדים (2015-2016): מאות פיגועים שפרצו על רקע טענות פלסטיניות שישראל מתכוונת לפגוע במסגד אל אקצא. 47 ישראלים נרצחו בפיגועים – מרביתם פיגועי דקירה שביצעו מפגעים בודדים
מנחם בגין

מנחם בגין 1977-1983

9

6.7

ביטחון

"אדם הלוחם לחירות עמו יכול להיות שהינו איש שלום"

- מנחם בגין -

  • פיגוע כביש החוף ומבצע ליטני (מרץ 1978): בעקבות פיגוע אוטובוס הדמים, בו נרצחו 35 ישראלים, יצא צה"ל למבצע נגד מטרות מחבלים בלבנון. צה"ל השתלט על דרום לבנון עד נהר הליטני והחזיק בשטח במשך כשלושה חודשים
  • הפצצת הכור העיראקי (1981): השמדת הכור האטומי אוסיראק על ידי חיל האוויר. שמעון פרס התנגד להפצצה ולפרסומה, אך לימים – ובפרט לאחר מלחמת המפרץ – נתפס המבצע כצעד מוצלח
  • מלחמת לבנון הראשונה (יוני-ספטמבר 1982): מערכה שנפתחה כמבצע "שלום הגליל" בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון. המבצע הוגבל לכניסת צה"ל עד 40 ק"מ מקו שביתת הנשק, אך צה"ל המשיך עד ביירות ומטרת המבצע שונתה: גירוש אש"ף מלבנון וחבירה לפלנגות הנוצריות. בעקבות המצור על ביירות עזבו אנשי אש"ף לטוניס. המבצע הסתבך והפך למלחמה, שבמהלכה אירע הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. ועדת החקירה הממלכתית מתחה ביקורת על בגין ועל שר הביטחון אריאל שרון. המלחמה הובילה להפגנות נגד בגין ושרון בהן כונו השניים "רוצחים". צה"ל נותר בדרום לבנון עד לנסיגה ב-2000. בגין הסתגר לאחר המלחמה בביתו, וב-1983 הודיע על התפטרותו
אהוד אולמרט

אהוד אולמרט 2006-2009

10

6.4

ביטחון

"אולמרט הרשים בקור הרוח שלו בתהליכי קבלת החלטות בעניינים ביטחוניים הרי גורל"

- יוסי ורטר -

  • חטיפת גלעד שליט ומבצע "גשמי קיץ" (יוני-נובמבר 2006): חטיפת חייל צה"ל בעזה שהובילה לכניסה קרקעית של הצבא לרצועה (לראשונה מאז ההתנתקות). במבצע נהרגו חמישה ישראלים (שני חיילים) וכ-400 פלסטינים. אולמרט סירב לתנאי חמאס להחזרת שליט, שהושב לבסוף לישראל במסגרת עסקה שנויה במחלוקת ב-2011 תחת ממשלת נתניהו
  • חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב ומלחמת לבנון השנייה (יולי-אוגוסט 2006): חטיפת שני חיילי מילואים ע" חיזבאללה שהובילה לפתיחת מלחמה בצפון. גופותיהם של החיילים הושבו לישראל במסגרת עסקה ב-2008. במהלך המלחמה נהרגו 165 ישראלים (121 חיילים). בצד הלבנוני נהרגו 350-400 אזרחים ובין 500 ל-700 אנשי חיזבאללה. בעקבות המלחמה והביקורת הציבורית הוקמה ועדת בדיקה (ועדת וינוגרד) שמתחה ביקורת על הדרג המדיני והדרג הצבאי אך לא הטילה אחריות אישית
  • הפצצת הכור הגרעיני בסוריה (ספטמבר 2007): השמדת כור גרעיני בדיר א-זור. הממשלה לא לקחה אחריות על הפעולה כדי למנוע התלקחות מלחמה, והמבצע הותר לפרסום בישראל רק ב-2018
  • מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008-ינואר 2009): נערך בתגובה לירי רקטות על יישובי הדרום. על ישראל נמתחה ביקורת בעקבות המספר הגבוה של נפגעים בצד הפלסטיני: 1,100-1,400 הרוגים (כ-900 מתוכם אנשי חמאס). בישראל נהרגו שלושה אזרחים ועשרה חיילים
  • חידוש התיאום הביטחוני עם הפלסטינים לאחר שבע שנות האינתיפאדה (אוגוסט 2007)
  • ב-2007 נרשם המספר הנמוך ביותר של הרוגים כתוצאה מפעולות טרור ומלחמה מאז 1999 (13). בשנה זו בוצע פיגוע התאבדות אחד
  • קידום פרויקט "כיפת ברזל" (מערכת הגנה מפני רקטות קצרות טווח)
משה שרת

משה שרת 1955-1956

11

6.2

ביטחון

״שרת סבר שכוח נועד לשם הרתעה בלבד - לא לשם שימוש בו ממש״

- ד"ר מרדכי בר-און -

  • טבח מעלה עקרבים (מרץ 1954): פיגוע ירי בנגב שבו נרצחו 11 ישראלים. הרצח זעזע את הציבור הישראלי, אך שרת התנגד לפעולת תגמול וכתב כי "מעשה תגובה על מרחץ דמים זה רק יעמיד אותנו בדרגה שווה עם המרצחים"
  • העסק הביש: פעולות טרור שנעשו במצרים על ידי ישראל במטרה לעורר את הרושם שמדובר בטרוריסטים מצרים. "פרשת לבון" שהתפוצצה בישראל בעקבות מעצר חברי החוליה עסקה בשאלה "מי נתן את ההוראה?". שרת לא ידע על הפעילות במצרים
גולדה מאיר

גולדה מאיר 1969-1974

12

4.8

ביטחון

"תיפקדה במלחמת יום כיפור באופן מופתי"

- פרופ' יחיעם ויץ -

  • התירה התיישבות יהודית בחברון ובקריית ארבע
  • מלחמת ההתשה (1969-1970): מלחמה בין ישראל ומצרים שהחלה בהפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים
  • הטרור הפלסטיני (1970-1973): התגברות פעולות אש"ף נגד ישראלים בארץ ובעולם. בין השאר: פיגוע הירי על אוטובוס הילדים באביבים (13 הרוגים); חטיפת מטוס סבנה; הטבח בנמל התעופה לוד (24 הרוגים); טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (11 הרוגים). בתגובה יצא המוסד למבצע חיסולים באירופה וסיירת מטכ"ל יצאה למבצע "אביב נעורים" נגד פת"ח בלבנון
  • מלחמת יום הכיפורים (1973): מלחמה בין ישראל למצרים וסוריה. למרות התרעות שהתקבלות בישראל נמנעה מאיר מגיוס מילואים, בהתאם לחוות דעתם של ראשי מערכת הביטחון. במלחמה נהרגו 2,222 ישראלים. צה"ל ניצח בשתי החזיתות, אך הפגיעה המורלית בחברה הישראלית הייתה קשה ו"יום כיפור" נחשב עד היום כמטבע לשון המקביל למחדל
  • "הכותרת של האסון שקרה לנו בערב יום הכיפורים זה טעויות. כל אחד, בשטח שלו, טעה קצת" (עדות בפני ועדת אגרנט, 1973)
  • "בוא נאמר שהיא היתה מנהיגה דגולה, אבל היא לא כל כך הבינה בתחום הזה" (אריאל שרון על מאיר במלחמת יום הכיפורים)