שמעון פרס

שמעון פרס 1984-1986, 1995-1996

1

8.7

יחסי חוץ

"מחוץ לגבולות ישראל יצא לו מוניטין שאין שני לו"

- סבר פלוצקר -

  • הסכם אוסלו ב' (נובמבר-דצמבר 1995): יישום הסכם הביניים שעסק בהעברת השלטון בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה לידי הרשות הפלסטינית
  • ועידת שארם (מרץ 1996): ועידת מנהיגים בשארם א-שייח' ביוזמת פרס ובהשתתפות נשיא ארה"ב ביל קלינטון, נשיא רוסיה בוריס ילצין, נשיא צרפת ז'אק שיראק ויו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. הוועידה נתפסה כתרגיל יחצ"ני בתגובה לפיגועי הטרור
  • גייס יועצים אמריקאים לתכנית לייצוב המשק והבטחה אמריקאית בתמורה למענק של 1.5 מיליארד דולר בתמורה לביצוע התכנית
דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון 1948-1954, 1955-1963

2

8.4

יחסי חוץ

"בן גוריון היה קשוב לאומות העולם ועשה מאמצים כבירים לפרוץ את הבידוד המדיני שכפו עלינו מדינות ערב והאסלאם"

- סגן שר החוץ לשעבר דני אילון -

  • הסכם השילומים (ספטמבר 1952): הסכם עם גרמניה המערבית שקבע העברת פיצוי כספי לישראל ולניצולי השואה. ההסכם עורר מחלוקת חריפה ומחאה ציבורית סוערת, שבשיאה כינה יו"ר האופוזיציה מנחם בגין את בן גוריון "פשיסט" וקרא למרי אזרחי
  • שיתף פעולה עם צרפת ובריטניה במסגרת מבצע מוסקטר (מבצע קדש), אך נאלץ לסגת מחצי האי סיני שלושה ימים לאחר תום הלחימה בעקבות לחץ מצד ארה"ב ובריה"מ
  • יצר ידידות קרובה עם נשיא צרפת שארל דה גול והוביל שיתוף פעולה הדוק בין המדינות (בין השאר: אספקת נשק לצה"ל וסיוע בהקמת הכור בדימונה)
  • "רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת או"ם שמום" (מתוך ישיבת הממשלה, 1955)
  • "בל יהיו רוצחי עמנו גם יורשיו" (על הסכם השילומים בכנסת, 1952)
  • "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים" (מתוך דיון בישיבת הממשלה, 1955)
יצחק רבין

יצחק רבין 1974-1977, 1992-1995

3

8.4

יחסי חוץ

"לא עוד עם לבדד ישכון"

- יצחק רבין -

  • בתחילת כהונתו הראשונה חתם עם מצרים על הסכם הביניים (אחרי מלחמת יום הכיפורים). ההסכם קבע את נסיגת ישראל מרוב שדות הנפט בסיני וקיומו של אזור חיץ בין המדינות
  • בכהונתו השנייה פתח במשא ומתן לשלום עם סוריה והביע נכונות לנסיגה מרמת הגולן – אך התחייב, לנוכח הביקורת הציבורית, להעמיד זאת למשאל עם
  • הסכמי אוסלו (1993): הסכמים שנחתמו עם ראשי אש"ף במסגרת תהליך השלום עם הפלסטינים. ההסכם קבע הכרה הדדית של ישראל ואש"ף זה בזה, וכן התחייבות של אש"ף להפסיק את הטרור. ההסכם אושר בכנסת ברוב דחוק ובתמיכת שני ח"כים שפרשו מצומת והצטרפו לקואליציה (בצעד שזכה לביקורת). חתימת הסכמי אוסלו עוררה פולמוס חריף בחברה הישראלית, ובהפגנות שנערכו ברחבי הארץ כונה רבין "בוגד" ו"רוצח"
  • הסכם השלום עם ירדן (1994): נחתם בעקבות הסכמי אוסלו ובתיווך אמריקאי. ההסכם שקבע את הגבול בין המדינות וכונן יחסי נורמליזציה זכה לתמיכה רחבה בכנסת
  • אוסלו ב' (1995): הסכם ביניים שעסק בהעברת השלטון בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה לידי הרשות הפלסטינית. ההסכם החריף את הסערה הציבורית: מול ביתו של רבין נערך טקס פולסא דנורא (טקס קללה), ובהפגנת ענק בכיכר ציון בירושלים בהשתתפות מנהיגי הימין נשמעו קריאות "מוות לרבין" ונשרפו תמונותיו (חודש לפני הרצח)
משה שרת

משה שרת 1955-1956

4

8.2

יחסי חוץ

"מדינאי דגול. קולו היה קול התבונה המדינית וראיית הנולד"

- פרופ' בנימין נויברגר -

  • "תכנית אלפא" (1955): יוזמה אמריקאית-בריטית להסדרת הסכסוך הישראלי-ערבי שכללה את נסיגת ישראל מרוב הנגב. התכנית לא יצאה אל הפועל בעקבות התנגדות ישראל ומצרים
  • ביקור ראש ממשלת בורמה או נו (מאי 1955): ביקור רשמי ראשון של מנהיג זר בישראל
  • ״הוביל מדיניות שנועדה לבסס את ישראל כמדינה צנועה החיה בשלום עם שכניה - וכשל״ (רונית ורדי)
  • ״חיזק את יחסי ישראל עם העולם השלישי״ (גד ברזילי)
אהוד אולמרט

אהוד אולמרט 2006-2009

5

8.1

יחסי חוץ

"מדינאי משכמו ומעלה"

- דימיטרי שומסקי -

  • ועידת אנאפוליס (נובמבר 2007): ועידה בהשתתפות 40 מדינות להנעת המו"מ בין ישראל לפלסטינים. זו הייתה הוועידה המשמעותית הראשונה מאז פסגת קמפ דייויד ב-2000. היא הובילה לפתיחת מו"מ בין הצדדים ולפרישת ישראל ביתנו מהממשלה
  • פעל לבידוד שלטון החמאס ברצועה
  • חידוש התיאום הביטחוני עם הפלסטינים לאחר שבע שנות האינתיפאדה (אוגוסט 2007)
לוי אשכול

לוי אשכול 1963-1969

6

7.8

יחסי חוץ

"בנכונותו לחזור ולבחון בקפדנות את כל החלופות הדיפלומטיות, קנה אשכול את הערכתם של בעלי הברית של ישראל"

- ד"ר מייקל אורן -

  • שלום דה פקטו עם ירדן בעקבות הסכמים סודיים שנעשו עם המלך חוסיין
  • ביקור האפיפיור פאולוס השישי (ינואר 1964): ביקור ראשון של ראש הכנסייה הקתולית
  • שיפור ביחסים עם ארה"ב וביקור רשמי ראשון של ראש ממשלת ישראל בארה"ב
  • כינון יחסים רשמיים עם גרמניה המערבית
  • הנהיג את ההתנהלות המורכבת בנושא הגרעיני בין ישראל, צרפת וארה"ב. הגיע להבנה חשאית עם האמריקאים לקבלת סיוע בתמורה להאטת הפיתוח הגרעיני
  • לאחר מלחמת ששת הימים תמך בהחלטת מועצת הביטחון לנסיגה מהשטחים הכבושים תמורת הכרה בזכותה של ישראל לחיות בשלום בגבולות מוכרים. תמך גם במו"מ ישיר עם מדינות ערב ובהקמת היאחזויות צבאיות בבקעת הירדן
  • ״פאסיבי מבחינה מדינית-ביטחונית״ (רונית ורדי)
אריאל שרון

אריאל שרון 2001-2006

7

7.6

יחסי חוץ

"שרון הוא מנהיג היסטורי, בין המעטים בישראל שאפשר לסמוך עליהם"

- רשיד אבו שבאכ -

  • סגירת האוריינט האוס (משרדי הרשות הפלסטינית בירושלים)
  • נהנה מיחסים קרובים עם נשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש, אשר גיבה את פעולות ישראל ואירח את ראש הממשלה הישראלי בבית הלבן מספר פעמים
מנחם בגין

מנחם בגין 1977-1983

8

7.5

יחסי חוץ

"אישור ממשלת ישראל את הסכם השלום עם מצרים היה החדשות הטובות ביותר ששמעתי בחיי"

- נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר -

  • הסכם השלום עם מצרים (1979): הסכם שנחתם בקמפ דייויד בתיווך אמריקאי והביא לנסיגת ישראל מסיני. ההסכם זכה לביקורת קשה בקרב הימין אך אושר בכנסת ברוב מוחץ
  • חוק רמת הגולן (1981): החלת המשפט הישראלי על רמת הגולן. בתגובה הודיע הממשל האמריקאי כי הוא אינו מכיר בחוק ומבטל רכש מישראל
גולדה מאיר

גולדה מאיר 1969-1974

9

7.3

יחסי חוץ

"עכשיו שכולם יודעים מה עשו לנו, מותר לנו לעשות הכל ולאיש אין זכות לבקר אותנו"

- גולדה מאיר -

  • בתקופתה ניסה מזכיר המדינה האמריקאי וויליאם רוג'רס להוביל להסדר בין ישראל ומצרים. מאיר חשבה שניסיונותיו של רוג'רס נאיביים
  • בהמשך השתתפה במגעים דרך גורמים שלישיים לתכנית שלום בין המדינות – מגעים שלא עלו יפה. היחסים בין המדינות נותרו עוינים עד מלחמת יום הכיפורים
  • הסכימה עקרונית לנסיגה מקווי הפסקת האש של 1967 בתמורה להפסקת אש במלחמת ההתשה – מהלך שהוביל לפרישת גח"ל מהממשלה
  • ״טשטשה, עיקמה והסתירה הצעות למו״מ מדיני״ (רונית ורדי)
  • ״לא ידעה לקדם הסכם שלום - לא לפני המלחמה ולא אחריה״ (איתי לנדסברג)
בנימין נתניהו

בנימין נתניהו 1996-1999, 2009-היום

10

7.3

יחסי חוץ

"נתניהו הפך את ישראל למעצמה אזורית"

- עומר דוסטרי -

  • כיהן גם כשר החוץ בממשלותיו השלישית והרביעית
  • הסכם חברון (ינואר 1997): נסיגה מרוב שטחה של חברון (העיר היחידה ממנה לא נסוגה ישראל בעקבות הסכמי אוסלו)
  • ניסיון ההתנקשות בחאלד משעל (ספטמבר 1997) הוביל למשבר ביחסים עם ירדן (שהמבצע התרחשה בשטחה) וקנדה (הסוכנים השתמשו במסמכים קנדיים) ונפתר עם שחרורו של מנהיג חמאס אחמד יאסין מהכלא הישראלי
  • הסכם וואי (אוקטובר 1998): הסכם למימוש הסכמי אוסלו שנחתם בין נתניהו ליו"ר אש"ף יאסר ערפאת
  • נאום בר-אילן (יוני 2009): הבעת הסכמה ראשונה של נתניהו להקמת מדינה פלסטינית (בתנאי שתהיה מפורזת ושירושלים המאוחדת תישאר בירת ישראל). נאום זה נתפס כנקודת מפנה בעמדתו המדינית המוצהרת של נתניהו
  • המשבר עם טורקיה (2009-2016): משבר דיפלומטי שתחילתו במבצע "עופרת יצוקה" (תחת ממשלת אולמרט) ושיאו במשט לעזה (מאי 2010). ב-2014 התנצל נתניהו בפני נשיא טורקיה ארדואן על אירועי המשט. ב-2015 שוב החריפו היחסים בעקבות "מבצע צוק איתן". ב-2016 נחתם בין הצדדים הסכם פיוס במסגרתו שילמה ישראל לטורקיה פיצוי בסך כ-20 מיליון דולר
  • המאבק בתכנית הגרעין האיראנית: עמד במוקד כהונתו השנייה. ב-2013 נחתם הסכם הביניים בין איראן לשש המעצמות חרף התנגדות ישראל
  • הכרה ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה באו"ם (נובמבר 2012) בניגוד לעמדת ישראל
  • במהלך מלחמת האזרחים בסוריה יצרה ישראל מנגנון קשר עם רוסיה לצורך תיאום פעולותיה הצבאיות
  • החלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות (דצמבר 2016): החלטה שהתקבלה חרף ניסיונות הסיכול של ישראל לסכלה, ושבעקבותיה נקטה ממשלת נתניהו צעדים נגד אחדות מהמדינות שהצביעו בעד ההחלטה ונגד מוסדות האו"ם
  • ביקור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בישראל (מאי 2017) כבר בשנתו הראשונה בבית הלבן
  • הכרזת הנשיא טראמפ על הכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות (דצמבר 2017): עצרת האו"ם גינתה ברוב מוחץ את ההחלטה
  • פעל להידוק קשרים עם מדינות רבות, ביניהן הונגריה (ראש הממשלה הראשון שביקר במדינה), מדינות דרום אמריקה והודו
  • ״לא מגיע להסכם עם אויבינו ופוגע בידידינו״ (איתי לנדסברג)
אהוד ברק

אהוד ברק 1999-2001

11

7.2

יחסי חוץ

"הוא גבר חזק, הגון ואמין"

- חאפז אל אסד -

  • ועידת שפרדסטאון (ינואר 2000): שיחות בין ישראל וסוריה שהסתיימו ללא הסכמה. על פי הדיווחים, ברק הסכים לחזור לקו הגבול הבינלאומי, אך סוריה דרשה חזרה לקווי ה-4 ביוני
  • ועידת קמפ דייויד (יולי 2000): שיחות בין ישראל והרשות הפלסטינית. ברק הסכים לוותר על למעלה מ-90% משטח הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים, אך הפלסטינים דחו את ההצעה. בסיום הוועידה האשים ברק את יאסר ערפאת בסיכול המו"מ וקבע ש"אין פרטנר". הוועידה הובילה לפרישה רחבה מהקואליציה
  • ועידת טאבה (ינואר 2001): סבב שיחות נוסף עם הפלסטינים שהסתיים ללא תוצאות
יצחק שמיר

יצחק שמיר 1983-1984, 1986-1992

12

6.1

יחסי חוץ

"נאומו בוועידת מדריד הוא מן המסמכים הדיפלומטיים החשובים בתולדות מדינת ישראל"

- יוסי אחימאיר -

  • המשיך לכהן כשר חוץ בכהונתו הראשונה כראש ממשלה
  • פרשת פולארד (נובמבר 1985): מעצרו בארה"ב של איש המודיעין ג'ונתן פולארד בחשד לריגול לטובת ישראל. הפרשה הובילה למשבר ביחסים בין המדינות
  • ביטול פרויקט הלביא (אוגוסט 1987): הפסקת פיתוחו של מטוס הקרב הישראלי נוכח קשיים תקציביים ולחץ אמריקאי
  • הסכם לונדון (1987): הסכם שגיבש שר החוץ שמעון פרס עם מלך ירדן חוסיין בנוגע למו"מ בין המדינות. ההסכם לא נעשה בידיעתו של שמיר וזה טרפד את המשך המהלך מול ארה"ב
  • תכנית שולץ (מרץ 1988): תכנית של מזכיר המדינה האמריקאי לקיום משא ומתן ישיר בין הישראלים, הירדנים והפלסטינים. שמיר סירב לדון בהצעה
  • מלחמת המפרץ: מלחמה במפרץ הפרסי שהובילה לירי טילים מעיראק על ישראל. שמיר הסכים לבקשת ארה"ב שלא להגיב לירי על מנת לשמור על שלמות הקואליציה נגד עיראק
  • משבר ביחסים עם ארה"ב לאחר שהנשיא ג'ורג' בוש התנה מתן ערבויות כספיות לקליטת עולי בריה"מ בעצירת מפעל ההתנחלויות
  • ועידת מדריד (אוקטובר 1991): ועידה בינלאומית אליה התייצב שמיר חרף התנגדותו. בוועידה כינה נציג סוריה את שמיר "טרוריסט". הוועידה הובילה לשיחות דו-צדדיות בוושינגטון, אך אלו לא הביאו להתקדמות