דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון 1948-1954, 1955-1963

1

9.5

עיצוב פני המדינה

"בן גוריון היה המיילד של מדינת היהודים"

- פרופ' שלמה נקדימון -

  • הקמת המדינה
  • מלחמת העצמאות (נובמבר 1947-יולי 1949): המלחמה מול צבאות ערב אשר הסתיימה בניצחון ישראלי
  • פירוק המחתרות והקמת צה"ל כ"צבא העם"
  • עיצוב תפיסת הביטחון של ישראל על פי שלושה עקרונות: הרתעה, התרעה והכרעה
  • עיצוב המדינה על פי עקרון הממלכתיות: נטישת הסקטוריאליות, העברת השליטה מגופים מפלגתיים לגופים ממשלתיים ותפיסת כור ההיתוך
    הובלת הפיתוח הגרעיני
  • העלייה ההמונית: קליטת גל העלייה הגדול של ראשית המדינה שהכפיל את מספר תושביה היהודים
  • מכתב הסטטוס-קוו (1947): עיצוב אופייה של ישראל בסוגיות דת ומדינה
  • הסדר "תורתו אמנותו" (1948): מתן פטור משירות צבאי לבחורי ישיבות
    התנגדות לכינון חוקה
  • חוק חינוך ממלכתי (1953): ביטול שיטת הזרמים ואיחוד מערכת החינוך
  • "חבל שלא ידע לפרוש כשסיים את הנחת התשתית למדינת ישראל" (רונית ורדי)
  • ״בניגוד לראשי ממשלה שראו רק את הקדנציה - רוב מעשיו נבעו מאידיאולוגיה וחזון ארוכי טווח״ (איתי לנדסברג)
מנחם בגין

מנחם בגין 1977-1983

2

8.5

עיצוב פני המדינה

"מעשיו – השליליים והחיוביים – חרגו מן הדיבורים, ועיצבו את מפתה של ישראל. את זה אי אפשר יהיה ליטול ממנו"

- ד"ר יוסי ביילין -

  • הסכם השלום עם מצרים (1979): הסכם שנחתם בקמפ דייויד בתיווך אמריקאי והביא לנסיגת ישראל מסיני. ההסכם זכה לביקורת קשה בקרב הימין אך אושר בכנסת ברוב מוחץ
  • חוק רמת הגולן (1981): החלת המשפט הישראלי על רמת הגולן. בתגובה הודיע הממשל האמריקאי כי הוא אינו מכיר בחוק ומבטל רכש מישראל
  • הפצצת הכור העיראקי (1981): השמדת הכור האטומי אוסיראק על ידי חיל האוויר. שמעון פרס התנגד להפצצה ולפרסומה, אך לימים – ובפרט לאחר מלחמת המפרץ – נתפס המבצע כצעד מוצלח
  • מלחמת לבנון הראשונה (יוני-ספטמבר 1982): מערכה שנפתחה כמבצע "שלום הגליל" בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון. המבצע הסתבך והפך למלחמה, שבמהלכה אירע הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. צה"ל נסוג אך נותר בדרום לבנון עד לנסיגה ב-2000
  • החזיר את החרדים לממשלה לראשונה מאז 1952 והביא לשינויים בסטטוס קוו: פטור מנשים על סמך הצהרת דתיות, הסרת הסף על מספר תלמידי הישיבה הזכאים לפטור, הגדלת התקצוב הממשלתי לישיבות ושינוי שיטת הקצבאות
  • ״הפך את הגבול השקט בלבנון לביצה שפגעה במשך שני עשורים בכל תחום במדינה״ (רונית ורדי)
יצחק רבין

יצחק רבין 1974-1977, 1992-1995

3

8.2

עיצוב פני המדינה

"ישראל היתה אלוהיו והוא סגד לה מבוקר עד ערב"

- חמי שלו -

  • הסכמי אוסלו (1993): הסכמים שנחתמו עם ראשי אש"ף במסגרת תהליך השלום עם הפלסטינים. ההסכם קבע הכרה הדדית של ישראל ואש"ף זה בזה, וכן התחייבות של אש"ף להפסיק את הטרור. ההסכם אושר בכנסת ברוב דחוק (61 תומכים מול 59 מתנגדים) ובתמיכת שני ח"כים שפרשו מצומת והצטרפו לקואליציה (בצעד שזכה לביקורת). חתימת הסכמי אוסלו עוררה פולמוס חריף בחברה הישראלית, ובהפגנות שנערכו ברחבי הארץ כונה רבין "בוגד" ו"רוצח"
  • הסכם השלום עם ירדן (1994): נחתם בעקבות הסכמי אוסלו ובתיווך אמריקאי. ההסכם שקבע את הגבול בין המדינות וכונן יחסי נורמליזציה זכה לתמיכה רחבה בכנסת
  • אוסלו ב' (1995): הסכם ביניים שעסק בהעברת השלטון בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה לידי הרשות הפלסטינית. ההסכם החריף את הסערה הציבורית: מול ביתו של רבין נערך טקס פולסא דנורא (טקס קללה), ובהפגנת ענק בכיכר ציון בירושלים בהשתתפות מנהיגי הימין נשמעו קריאות "מוות לרבין" ונשרפו תמונותיו (חודש לפני הרצח)
  • הרפורמה במס הכנסה (המלצות ועדת בן שחר) ואת הטלת המע"מ וביטול רבים ממסי הקנייה
  • קליטת העלייה הגדולה מבריה"מ
  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי
  • ״מבשר הכלכלה הישראלית הליברלית״ (רונית ורדי)
לוי אשכול

לוי אשכול 1963-1969

4

8.0

עיצוב פני המדינה

"בימיו וביוזמתו ובהסכמתו ובהשפעתו נתקבלו החלטות גורליות בעלות משמעות היסטורית, אשר עוד תשפענה על עמנו לא רק בדור הזה אלא גם בדורות הבאים"

- מנחם בגין -

  • חניכת המוביל הארצי (יוני 1964)
  • סיום הממשל הצבאי על ערביי ישראל (נובמבר 1966)
  • מלחמת ששת הימים (1967): מלחמה מול מדינות ערב שהסתיימה בניצחון הצבאי הגדול ביותר של ישראל אי פעם
  • הגעה להבנות מול האמריקאים בנושא הפיתוח הגרעיני
  • הקמת מפלגת העבודה ב-1968
  • ״כישלונו הגדול וההיסטורי היה שלא הצליח לתרגם את ניצחון ששת הימים לתהליך מדיני שיבסס את קיומה של ישראל״ (רונית ורדי)
שמעון פרס

שמעון פרס 1984-1986, 1995-1996

5

7.6

עיצוב פני המדינה

"ישראל בלי פרס הייתה מדינה אחרת - פחות חשובה, פחות מוכנה למלחמה, פחות פתוחה לשלום, פחות מעצמה"

- סבר פלוצקר -

  • עיצוב פניה של מדינת ישראל
  • התכנית לייצוב המשק (יולי 1985): תכנית דרמטית לטיפול במשבר הכלכלי הקשה ולבלימת האינפלציה. התכנית התבססה בין השאר על הקפאה מוחלטת של המחירים וקיצוץ עמוק בתקציבי הממשלה. היא הצליחה מעל המשוער, ויש הרואים בה נקודת מעבר של הכלכלה הישראלית לכלכלה ניאו-ליברלית
  • "פרס קבע באמצעות התכנית את גורל הכלכלה הישראלית עשרות שנים קדימה. עד היום אנחנו חיים על פי כללי המשחק שנקבעו אז. וכשהממשלות סוטות מכללים אלו, הכלכלה מתחילה שוב לקרטע" (סבר פלוצקר)
  • "1 ביולי 1985 הוא היום שבו נולדה כלכלת ישראל המודרנית: ישראל הסוציאליסטית פשטה את הרגל, ובמקומה נולדה ישראל הקפיטליסטית" (מרב ארלוזורוב)
  • "בעיני רבים התכנית פתחה את הדלת שבה נכנס הניאו-ליברליזם, עם ההפרטה ונסיגת הממשלה מהמשק, לכלכלה הישראלית. זה היום שבו התחיל סופה של מדינת הרווחה" (שחר אילן)
אריאל שרון

אריאל שרון 2001-2006

6

7.6

עיצוב פני המדינה

"ההתנתקות הטביעה את חותמו של שרון על ההיסטוריה הישראלית"

- עוזי בנזימן -

  • תכנית ההתנתקות: תכנית לנסיגה חד-צדדית מגוש קטיף ומצפון השומרון. שרון העמיד את התכנית לאישור מתפקדי הליכוד, אך הם דחו אותה. הוא החליט להתעלם מהתוצאות, המשיך להוביל את התכנית ופיטר את שרי האיחוד הלאומי שהתנגדו לה. באוגוסט 2005 בוצעה ההתנתקות, במסגרתה פונו בין 10 ל-15 אלף תושבים
  • מדיניות של סיכולים ממוקדים כנגד גל הטרור ב-2001
  • מבצעי "חומת מגן" ו"דרך נחושה" כנגד הפיגועים ב"מרץ השחור" (2002)
  • מבצע "חומת מגן" נחשב לנקודת בלימה במלחמה בטרור
  • הקמת גדר ההפרדה: לאחר שספג ביקורת על התמהמהות בהקמת הגדר שינה ב-2002 את עמדתו והוביל את בנייתה
  • ״לקרע שיצר עם ההתנתקות ישנה השפעה ארוכת טווח וחזקה בהרבה מתרומתו למרכז הפוליטי״ (אברהם דיסקין)
  • "ההתנתקות שינתה את המציאות הישראלית ומן הסתם תשפיע גם בעתיד על מצבה" (עוזי בנזימן)
בנימין נתניהו

בנימין נתניהו 1996-1999, 2009-היום

7

7.2

עיצוב פני המדינה

"מול העולם המשתנה ישראל חייבת להיות מעצמה"

- בנימין נתניהו -

  • הסכם חברון (ינואר 1997): נסיגה מרוב שטחה של חברון (העיר היחידה ממנה לא נסוגה ישראל בעקבות הסכמי אוסלו)
  • הקמת המכשול לאורך הגבול עם מצרים (2010-2013): גדר שנבנתה נגד פעילות טרור, פלילים והסתננות, והביאה לבלימה כמעט מוחלטת של מעבר אזרחים מאפריקה לישראל
  • עסקת שליט (אוקטובר 2011): שחרור גלעד שליט משבי חמאס בתמורה לשחרורם של 1,027 אסירים פלסטינים. לפי ההערכות, כ-40% מהמשוחררים חזרו למעגל הטרור
  • מתווה הגז (אוגוסט-דצמבר 2015): הסכם שנוי במחלוקת להסדרת שדות הגז, אשר נתניהו הוביל לאחר שנטל לעצמו את סמכויות שר הכלכלה
  • הכרזת נשיא ארה"ב טראמפ על הכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות (דצמבר 2017): עצרת האו"ם גינתה ברוב מוחץ את ההחלטה
  • ״צירף לדנ״א הישראלי את החסרונות האמריקאיים: שחיתות פוליטית, חומרנות קיצונית והיעדר רגישות חברתית״ (רונית ורדי)
  • ״יקחו שנים עד שישראל תתאושש מתקופתו״ (איתי לנדסברג)
גולדה מאיר

גולדה מאיר 1969-1974

8

6.5

עיצוב פני המדינה

"דמות שהשפיעה על גורלנו שנים רבות באופן ניכר - לטוב ולרע"

- פרופ' יחיעם ויץ -

  • מלחמת יום הכיפורים (1973): מלחמה בין ישראל למצרים וסוריה. למרות התרעות שהתקבלות בישראל נמנעה מאיר מגיוס מילואים, בהתאם לחוות דעתם של ראשי מערכת הביטחון. במלחמה נהרגו 2,222 ישראלים. צה"ל ניצח בשתי החזיתות, אך הפגיעה המורלית בחברה הישראלית הייתה קשה ו"יום כיפור" נחשב עד היום כמטבע לשון המקביל למחדל
  • "אם כל חטאת" (יוסי שריד)
  • "אחת האישים החשובים ביותר בתולדות מדינת ישראל בראשיתה" (יוסי גולדשטיין)
  • ״את תוצאות מלחמת יום הכיפורים ישא הציבור עוד עשרות שנים״ (איתי לנדסברג)
אהוד אולמרט

אהוד אולמרט 2006-2009

9

6.0

עיצוב פני המדינה

"ישראל החליטה שהיא מסרבת לחיות תחת עננת איום. עצם ההחלטה שינתה את פני הדברים, והשינוי הזה יטביע את חותמו על המזרח התיכון למשך שנים רבות"

- אהוד אולמרט -

  • חידוש התיאום הביטחוני עם הפלסטינים לאחר שבע שנות האינתיפאדה (אוגוסט 2007)
  • הפצצת הכור הגרעיני בסוריה (ספטמבר 2007): השמדת כור גרעיני בדיר א-זור. הממשלה לא לקחה אחריות על הפעולה כדי למנוע התלקחות מלחמה, והמבצע הותר לפרסום בישראל רק ב-2018
  • קידום פרויקט "כיפת ברזל" (מערכת הגנה מפני רקטות קצרות טווח)
יצחק שמיר

יצחק שמיר 1983-1984, 1986-1992

10

5.9

עיצוב פני המדינה

"ללא הישגו בנושא יהודי בריה''מ היו דמותה, עוצמתה וחוסנה של מדינת ישראל נראים היום אחרת"

- צבי האוזר -

  • "מבצע שלמה" (מאי 1991): מבצע אווירי להעלאת 14 אלף מיהודי אתיופיה
  • האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987-ספטמבר 1993): התקוממות עממית בשטחים. שמיר ושר הביטחון רבין נקטו ב"מדיניות היד החזקה" ובמהלך החודש הראשון נהרגו עשרות פלסטינים – מה שעורר גל מחאה בעולם. בהמשך התפתחה האינתיפאדה לפיגועי טרור. במהלך האינתיפאדה נהרגו 164 ישראלים וכ-1,500 פלסטינים
  • קליטת העלייה מבריה"מ: שמיר התמודד עם גל העלייה הגדול שבא בעקבות נפילת מסך הברזל, ועם הצורך לספק דיור ותעסוקה למאות אלפי העולים. תהליך הקליטה היה קשה ורבים מאתרי הקליטה הפכו למוקדי אבטלה ומצוקה
אהוד ברק

אהוד ברק 1999-2001

11

5.6

עיצוב פני המדינה

"זהו שחר של יום חדש"

- אהוד ברק -

  • ועדת טל (1999): הוקמה בניסיון להסדיר את גיוסם של בני הישיבות. חוק טל נחקק ב-2002 תחת ממשלת שרון
  • הנסיגה מלבנון (מאי 2000): בהתאם להבטחתו במהלך הבחירות, ברק הוביל ליציאת צה"ל מדרום לבנון. הנסיגה לוותה בביקורת קשה על נטישת חיילי צד"ל
  • ועידת קמפ דייויד (יולי 2000): שיחות בין ישראל והרשות הפלסטינית. ברק הסכים לוותר על למעלה מ-90% משטח הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים, אך הפלסטינים דחו את ההצעה. בסיום הוועידה האשים ברק את יאסר ערפאת בסיכול המו"מ וקבע ש"אין פרטנר". הוועידה הובילה לפרישה רחבה מהקואליציה
  • האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000): אירועים אלימים שפרצו בעקבות עליית יו"ר האופוזיציה אריאל שרון להר הבית. האינתיפאדה ארכה כארבע שנים ובמהלכה נהרגו כאלף ישראלים ולמעלה מ-4,000 פלסטינים. אירועים בולטים במהלכה בזמן כהונת ברק: פרשת מוחמד א-דורה (שמותו השנוי במחלוקת הפך אותו לסמל במאבק הפלסטיני), פרשת מדחת יוסף (שמת מפצעיו בקבר יוסף) והלינץ' ברמאללה (מותם הברוטלי של שני חיילים בידי המון פלסטיני)
  • מהומות אוקטובר (2000): הפגנות אלימות של ערביי ישראל, במהלכן נהרגו 13 אזרחים ערבים. האירועים הובילו להדחתו של מפקד מחוז צפון במשטרה ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לצד אובדן כוחו של ברק במגזר הערבי
משה שרת

משה שרת 1955-1956

12

5.4

עיצוב פני המדינה

"את שליחות חייו ראה במערכות למען עם ישראל, למען עם ישראל, למען תפיסת מקום בשבילו בתוך חברת העמים. במערכות אלה חולל גדולות"

- מאמר מערכת ב"הארץ" -

  • טבח מעלה עקרבים (מרץ 1954): פיגוע ירי בנגב שבו נרצחו 11 ישראלים. הרצח זעזע את הציבור הישראלי, אך שרת התנגד לפעולת תגמול וכתב כי "מעשה תגובה על מרחץ דמים זה רק יעמיד אותנו בדרגה שווה עם המרצחים"
  • העסק הביש: פעולות טרור שנעשו במצרים על ידי ישראל במטרה לעורר את הרושם שמדובר בטרוריסטים מצרים. "פרשת לבון" שהתפוצצה בישראל בעקבות מעצר חברי החוליה עסקה בשאלה "מי נתן את ההוראה?". שרת לא ידע על הפעילות במצרים