דוד בן-גוריון

דוד בן-גוריון 1948-1954, 1955-1963

1

9.1

ביצועים בראי התקופה

"מנהיג היסטורי בסדר הגודל של צ'רצ'יל ודה גול"

- פרופ' יחיעם ויץ -

  • המאבק המדיני להקמת המדינה
  • מלחמת העצמאות (נובמבר 1947-יולי 1949): מלחמה מול צבאות ערב אשר הסתיימה בניצחון ישראלי ובהקמת המדינה
  • פרשת אלטלנה (יוני 1948): הורה לתקוף את ספינת האצ"ל לאחר שזו סירבה להעביר את הנשק שנשאה לידי צה"ל
  • העלייה ההמונית: קליטת גל העלייה הגדול של ראשית המדינה שהכפיל את מספר תושביה היהודים
  • הסכם השילומים (ספטמבר 1952): הסכם עם גרמניה המערבית שקבע העברת פיצוי כספי לישראל ולניצולי השואה
  • מדיניות הקיצוב ותקופת הצנע (1949-1959): מעורבות ממשלתית קיצונית בפעילות הכלכלית והגבלת הצריכה הפרטית אשר הביאה לתסיסה ציבורית
  • ״יכולת קבלת החלטה אסטרטגית נועזת בתנאי אי ודאות רציניים״ (גד ברזילי)
לוי אשכול

לוי אשכול 1963-1969

2

8.0

ביצועים בראי התקופה

"סגנון מנהיגות ייחודי שהלם באופן נדיר את התנאים והנסיבות של זמנו"

- ד"ר מייקל אורן -

  • מיתון יזום נוכח המשבר של 1966
  • התעצמות צה"ל לפני מלחמת ששת הימים – למרות המיתון במשק ובזכות הברית עם נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון
  • מלחמת ששת הימים (1967): מלחמה מול מדינות ערב שהסתיימה בניצחון הצבאי הגדול ביותר של ישראל אי פעם. הציבור לא זקף את הישגיה לזכות אשכול
  • הגעה להבנות מול האמריקאים בנושא הפיתוח הגרעיני
יצחק רבין

יצחק רבין 1974-1977, 1992-1995

3

7.9

ביצועים בראי התקופה

"כשהגיע למסקנה שעתיד ישראל תובע נטילת סיכונים לאומיים ואישיים - לא נמנע מהם"

- פרופ' דן מירון -

  • מבצע יונתן (יולי 1976): מבצע לשחרור 105 בני ערובה באנטבה אשר נחטפו על ידי טרוריסטים בטיסת "אייר פראנס". המבצע הוכתר בהצלחה והביא להערכה כלפי ישראל ברחבי העולם
  • חטיפת ורצח ניסים טולדנו וגירוש המחבלים ללבנון (דצמבר 1992): פיגוע שביצע החמאס, אשר בתגובה לו החליט רבין על גירוש 415 פעילי טרור ללבנון למשך שנתיים
  • הסכמי אוסלו (1993): הסכמים שנחתמו עם ראשי אש"ף במסגרת תהליך השלום עם הפלסטינים. ההסכם קבע הכרה הדדית של ישראל ואש"ף זה בזה, וכן התחייבות של אש"ף להפסיק את הטרור. ההסכם אושר בכנסת ברוב דחוק (61 תומכים מול 59 מתנגדים) ובתמיכת שני ח"כים שפרשו מצומת והצטרפו לקואליציה (בצעד שזכה לביקורת). חתימת הסכמי אוסלו עוררה פולמוס חריף בחברה הישראלית, ובהפגנות שנערכו ברחבי הארץ כונה רבין "בוגד" ו"רוצח"
  • אוסלו ב' (1995): הסכם ביניים שעסק בהעברת השלטון בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה לידי הרשות הפלסטינית. ההסכם החריף את הסערה הציבורית: מול ביתו של רבין נערך טקס פולסא דנורא (טקס קללה), ובהפגנת ענק בכיכר ציון בירושלים בהשתתפות מנהיגי הימין נשמעו קריאות "מוות לרבין" ונשרפו תמונותיו (חודש לפני הרצח)
  • הסכם השלום עם ירדן (1994): נחתם בעקבות הסכמי אוסלו ובתיווך אמריקאי. ההסכם – שקבע את הגבול בין המדינות וכונן יחסי נורמליזציה – זכה לתמיכה רחבה בכנסת
  • ״ראש הממשלה הטוב ביותר אחרי בן גוריון״ (איתי לנדסברג)
  • ״אפשר להתווכח על הסכמי אוסלו, אבל לא על המנהיגות שהפגין״ (גד ברזילי)
אריאל שרון

אריאל שרון 2001-2006

4

7.9

ביצועים בראי התקופה

"הוא השכיל לנצח גם בקרבות אבודים מפני שידע לספוג ולקום על רגליו, לשגות, לתקן ולתחמן. הוא היה באמת מצביא גדול"

- רון בן ישי -

  • תכנית ההתנתקות: תכנית לנסיגה חד-צדדית מגוש קטיף ומצפון השומרון. שרון העמיד את התכנית לאישור מתפקדי הליכוד, אך הם דחו אותה. הוא החליט להתעלם מהתוצאות, המשיך להוביל את התכנית ופיטר את שרי האיחוד הלאומי שהתנגדו לה. באוגוסט 2005 בוצעה ההתנתקות, במסגרתה פונו בין 10 ל-15 אלף תושבים
  • מדיניות של סיכולים ממוקדים כנגד גל הטרור ב-2001
  • מבצעי "חומת מגן" ו"דרך נחושה" כנגד הפיגועים ב"מרץ השחור" (2002)
  • מבצע "חומת מגן" נחשב לנקודת בלימה במלחמה בטרור
  • מבצעי "קשת בענן" ו"ימי תשובה" נגד הטרור מעזה ורפיח
  • בשנותיו האחרונות של שרון חל שיפור ניכר במצב הכלכלה. שרון מינה את בנימין נתניהו לשר האוצר, וזה נקט (בגיבויו של שרון) בשורה של צעדים שנויים במחלוקת שהביאו לצמיחה במשק
שמעון פרס

שמעון פרס 1984-1986, 1995-1996

5

7.6

ביצועים בראי התקופה

"היו לנו גיבורים לא מעטים במקום הזה. שמעון פרס היה רק אחד"

- בן כספית -

  • חיסול "המהנדס" יחיא עייש (ינואר 1996): חיסולו של בכיר מבוקשי חמאס שגרם למותם של יותר ממאה ישראלים. בחודש שלאחר חיסולו ביצע חמאס ארבעה פיגועי התאבדות בישראל שגבו את חייהם של למעלה מ-60 בני אדם ושפגעו קשות בתדמיתו של פרס לפני הבחירות
  • מבצע "ענבי זעם" (אפריל 1996): מבצע נגד החיזבאללה בלבנון בעקבות מטחי קטיושות על יישובי הצפון תוך הפרת הבנות "דין וחשבון"
  • הסכם אוסלו ב' (נובמבר-דצמבר 1995): יישום הסכם הביניים שעסק בהעברת השלטון בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה לידי הרשות הפלסטינית
  • התכנית לייצוב המשק (יולי 1985): תכנית דרמטית לטיפול במשבר הכלכלי הקשה ולבלימת האינפלציה. התכנית התבססה בין השאר על הקפאה מוחלטת של המחירים וקיצוץ עמוק בתקציבי הממשלה. היא הצליחה מעל המשוער
  • "בלי להפריז אפשר לומר שפרס הציל את המדינה מקריסה כלכלית מוחלטת" (סבר פלוצקר)
  • "תכנית הייצוב הצילה את מדינת ישראל. ערב התכנית ישראל הייתה דה פקטו בקריסה כלכלית" (מרב ארלוזורוב)
  • "פרס הציל את כלכלת ישראל מחורבן" (שחר אילן)
מנחם בגין

מנחם בגין 1977-1983

6

7.5

ביצועים בראי התקופה

"בגין ניהל מאבק על נשמתה של מדינת ישראל"

- ד"ר דניאל גורדיס -

  • הסכם השלום עם מצרים (1979): הסכם שנחתם בקמפ דייויד בתיווך אמריקאי והביא לנסיגת ישראל מסיני. ההסכם זכה לביקורת קשה בקרב הימין אך אושר בכנסת ברוב מוחץ
  • חוק רמת הגולן (1981): החלת המשפט הישראלי על רמת הגולן. בתגובה הודיע הממשל האמריקאי כי הוא אינו מכיר בחוק ומבטל רכש מישראל
  • הפצצת הכור העיראקי (1981): השמדת הכור האטומי אוסיראק על ידי חיל האוויר. שמעון פרס התנגד להפצצה ולפרסומה, אך לימים – ובפרט לאחר מלחמת המפרץ – נתפס המבצע כצעד מוצלח
  • מלחמת לבנון הראשונה (יוני-ספטמבר 1982): מערכה שנפתחה כמבצע "שלום הגליל" בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון. המבצע הסתבך והפך למלחמה, שבמהלכה אירע הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. צה"ל נסוג אך נותר בדרום לבנון עד לנסיגה ב-2000
  • ״מלבד בן גוריון - ראש הממשלה הטוב בישראל״ (מרדכי נאור)
אהוד אולמרט

אהוד אולמרט 2006-2009

7

6.7

ביצועים בראי התקופה

"השכיל לנווט ולנהל את הממשלה והקואליציה, ועשה זאת בתנאים בלתי אנושיים, תוך גילוי יחסי אנוש יוצאי דופן"

- יוסי ורטר -

  • חטיפת גלעד שליט ומבצע "גשמי קיץ" (יוני-נובמבר 2006): חטיפת חייל צה"ל בעזה שהובילה לכניסה קרקעית של הצבא לרצועה (לראשונה מאז ההתנתקות). במבצע נהרגו חמישה ישראלים (שני חיילים) וכ-400 פלסטינים. אולמרט סירב לתנאי חמאס להחזרת שליט, שהושב לבסוף לישראל במסגרת עסקה שנויה במחלוקת ב-2011 תחת ממשלת נתניהו
  • חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב ומלחמת לבנון השנייה (יולי-אוגוסט 2006): חטיפת שני חיילי מילואים ע" חיזבאללה שהובילה לפתיחת מלחמה בצפון. גופותיהם של החיילים הושבו לישראל במסגרת עסקה ב-2008. במהלך המלחמה נהרגו 165 ישראלים (121 חיילים). בצד הלבנוני נהרגו 350-400 אזרחים ובין 500 ל-700 אנשי חיזבאללה. בעקבות המלחמה והביקורת הציבורית הוקמה ועדת בדיקה (ועדת וינוגרד) שמתחה ביקורת על הדרג המדיני והדרג הצבאי אך לא הטילה אחריות אישית
  • מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008-ינואר 2009): נערך בתגובה לירי רקטות על יישובי הדרום. על ישראל נמתחה ביקורת בעקבות המספר הגבוה של נפגעים בצד הפלסטיני: 1,100-1,400 הרוגים (כ-900 מתוכם אנשי חמאס). בישראל נהרגו שלושה אזרחים ועשרה חיילים
  • ב-2007 נרשם המספר הנמוך ביותר של הרוגים כתוצאה מפעולות טרור ומלחמה מאז 1999 (13). בשנה זו בוצע פיגוע התאבדות אחד
  • ״רבים ממי שעבדו לצידו מגדירים אותו כראש ממשלה טוב, שקול ומנוסה מכולם״ (רונית ורדי)
משה שרת

משה שרת 1955-1956

8

6.5

ביצועים בראי התקופה

"איש מאוזן בתקופה לא מאוזנת, איש המבקש את ההסכם וההסכמה בתקופה של קריאת תיגר"

- פרופ' ישראל קולת -

  • טבח מעלה עקרבים (מרץ 1954): פיגוע ירי בנגב שבו נרצחו 11 ישראלים. הרצח זעזע את הציבור הישראלי, אך שרת התנגד לפעולת תגמול וכתב כי "מעשה תגובה על מרחץ דמים זה רק יעמיד אותנו בדרגה שווה עם המרצחים"
  • העסק הביש: פעולות טרור שנעשו במצרים על ידי ישראל במטרה לעורר את הרושם שמדובר בטרוריסטים מצרים. "פרשת לבון" שהתפוצצה בישראל בעקבות מעצר חברי החוליה עסקה בשאלה "מי נתן את ההוראה?". שרת לא ידע על הפעילות במצרים
יצחק שמיר

יצחק שמיר 1983-1984, 1986-1992

9

6.2

ביצועים בראי התקופה

"יצחק שמיר הוא ראש הממשלה המקופח ביותר מבין ראשי ממשלותיה של ישראל בהיסטוריוגרפיה הפוליטית-מדינית של המדינה"

- יוסי אחימאיר -

  • פרשת קו 300 (מאי 1986): הרג מחבלים על ידי השב"כ בניגוד לנהלים וניסיון לטייח את הפרשה. ראש השב"כ טען כי שמיר נתן לו הוראה להרוג את המחבלים, אך שמיר הכחיש זאת.
  • ביטול פרויקט הלביא (אוגוסט 1987): הפסקת פיתוחו של מטוס הקרב הישראלי נוכח קשיים תקציביים ולחץ אמריקאי
  • פרשת פולארד (נובמבר 1985): מעצרו בארה"ב של איש המודיעין ג'ונתן פולארד בחשד לריגול לטובת ישראל. הפרשה הובילה למשבר ביחסים בין המדינות
  • האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987-ספטמבר 1993): התקוממות עממית בשטחים. שמיר ושר הביטחון רבין נקטו ב"מדיניות היד החזקה" ובמהלך החודש הראשון נהרגו עשרות פלסטינים – מה שעורר גל מחאה בעולם. בהמשך התפתחה האינתיפאדה לפיגועי טרור. במהלך האינתיפאדה נהרגו 164 ישראלים וכ-1,500 פלסטינים
  • מלחמת המפרץ: פלישת עיראק לכוויית ופתיחת מלחמה במפרץ הפרסי שהובילה לירי טילים על ישראל. שמיר הסכים לבקשת ארה"ב שלא להגיב לירי על מנת לשמור על שלמות הקואליציה נגד עיראק
  • הסכם לונדון (1987): הסכם שגיבש שר החוץ שמעון פרס עם מלך ירדן חוסיין בנוגע למו"מ בין המדינות. ההסכם לא נעשה בידיעתו של שמיר וזה טרפד את המשך המהלך מול ארה"ב
  • ועידת מדריד (אוקטובר 1991): ועידה בינלאומית אליה התייצב שמיר חרף התנגדותו. בוועידה כינה נציג סוריה את שמיר "טרוריסט". הוועידה הובילה לשיחות דו-צדדיות בוושינגטון, אך אלו לא הביאו להתקדמות. מפלגות מולדת והתחיה פרשו מהממשלה בעקבות השיחות והביאו להקדמת הבחירות
  • משבר מניות הבנקים (1983): פעולה של הבנקים הגדולים לוויסות שערי מניותיהם כך שלא ירדו או יקפאו. החשש מקריסת המערכת הכלכלית הובילה להלאמת הבנקים ולהשתוללות האינפלציה
  • קליטת העלייה מבריה"מ: שמיר התמודד עם גל העלייה הגדול שבא בעקבות נפילת מסך הברזל, ועם הצורך לספק דיור ותעסוקה למאות אלפי העולים. תהליך הקליטה היה קשה ורבים מאתרי הקליטה הפכו למוקדי אבטלה ומצוקה
בנימין נתניהו

בנימין נתניהו 1996-1999, 2009-היום

10

6.2

ביצועים בראי התקופה

"כמו שידעו לקחת את דוד המלך ומשה רבנו, כך משמיים הבטיחו שבראש מדינת ישראל ניצב האיש המתאים והחזק ביותר"

- צחי הנגבי -

  • הסכם וואי (אוקטובר 1998): הסכם למימוש הסכמי אוסלו שנחתם בין נתניהו ליו"ר אש"ף יאסר ערפאת. בעקבות ההסכם אמר נתניהו: "יתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו"
  • מספר הפיגועים בכהונתו הראשונה היה נמוך משל שני קודמיו בתפקיד ושני יורשיו. ב-1999 נרצחו ארבעה ישראלים בפיגועים – המספר הנמוך ביותר מאז פרוץ האינתיפאדה הראשןנה ועד 2008
  • הקמת המכשול לאורך הגבול עם מצרים (2010-2013): גדר שנבנתה נגד פעילות טרור, פלילים והסתננות, והביאה לבלימה כמעט מוחלטת של מעבר אזרחים מאפריקה לישראל
  • המאבק בתכנית הגרעין האיראני: מאבק דיפלומטי לצד פעולות חבלה חשאיות שיוחסו לישראל. על פי הפרסומים, נתניהו דחף לפעולה צבאית בניגוד לדעתם של ראשי מערכת הביטחון
  • ״הפך את ישראל לחברה בולטת בשרשרת המדינות הרפובליקניות של ארה״ב״ (רונית ורדי)
אהוד ברק

אהוד ברק 1999-2001

11

5.9

ביצועים בראי התקופה

"היציאה מלבנון היתה מהלך מבריק, אמיץ וחכם שכולם ידעו שצריך לעשות ואף אחד לא העז"

- דן מרגלית -

  • ועידת שפרדסטאון (ינואר 2000): שיחות בין ישראל וסוריה שהסתיימו ללא הסכמה. על פי הדיווחים, ברק הסכים לחזור לקו הגבול הבינלאומי, אך סוריה דרשה חזרה לקווי ה-4 ביוני
  • הנסיגה מלבנון (מאי 2000): בהתאם להבטחתו במהלך הבחירות, ברק הוביל ליציאת צה"ל מדרום לבנון. הנסיגה לוותה בביקורת קשה על נטישת חיילי צד"ל
  • ועידת קמפ דייויד (יולי 2000): שיחות בין ישראל והרשות הפלסטינית. ברק הסכים לוותר על למעלה מ-90% משטח הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים, אך הפלסטינים דחו את ההצעה. בסיום הוועידה האשים ברק את יאסר ערפאת בסיכול המו"מ וקבע ש"אין פרטנר". הוועידה הובילה לפרישה רחבה מהקואליציה
  • האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000): אירועים אלימים שפרצו בעקבות עליית יו"ר האופוזיציה אריאל שרון להר הבית. האינתיפאדה ארכה כארבע שנים ובמהלכה נהרגו כאלף ישראלים ולמעלה מ-4,000 פלסטינים. אירועים בולטים במהלכה בזמן כהונת ברק: פרשת מוחמד א-דורה (שמותו השנוי במחלוקת הפך אותו לסמל במאבק הפלסטיני), פרשת מדחת יוסף (שמת מפצעיו בקבר יוסף) והלינץ' ברמאללה (מותם הברוטלי של שני חיילים בידי המון פלסטיני)
  • מהומות אוקטובר (2000): הפגנות אלימות של ערביי ישראל, במהלכן נהרגו 13 אזרחים ערבים. האירועים הובילו להדחתו של מפקד מחוז צפון במשטרה ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לצד אובדן כוחו של ברק במגזר הערבי
גולדה מאיר

גולדה מאיר 1969-1974

12

5.6

ביצועים בראי התקופה

"אם נגזרה מלחמה בלתי נמנעת, מזלנו שגולדה החזיקה את העסק"

- פרופ' מירון מדזיני -

  • מלחמת ההתשה (1969-1970): מלחמה בין ישראל ומצרים שהחלה בהפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים
  • הטרור הפלסטיני (1970-1973): התגברות פעולות אש"ף נגד ישראלים בארץ ובעולם. בין השאר: פיגוע הירי על אוטובוס הילדים באביבים (13 הרוגים); חטיפת מטוס סבנה; הטבח בנמל התעופה לוד (24 הרוגים); טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (11 הרוגים). בתגובה יצא המוסד למבצע חיסולים באירופה וסיירת מטכ"ל יצאה למבצע "אביב נעורים" נגד פת"ח בלבנון
  • מלחמת יום הכיפורים (1973): מלחמה בין ישראל למצרים וסוריה. למרות התרעות שהתקבלות בישראל נמנעה מאיר מגיוס מילואים, בהתאם לחוות דעתם של ראשי מערכת הביטחון. במלחמה נהרגו 2,222 ישראלים. צה"ל ניצח בשתי החזיתות, אך הפגיעה המורלית בחברה הישראלית הייתה קשה ו"יום כיפור" נחשב עד היום כמטבע לשון המקביל למחדל
  • "בקביעה המושתתת על חקר ההיסטוריה בלבד נמצא שגולדה מאיר הייתה אחת האישים החשובים ביותר בתולדות מדינת ישראל בראשיתה" (יוסי גולדשטיין)
  • ״לא ניצלה את פירות ניצחון 67׳ לפתרון מדיני כולל באזור״ (רונית ורדי)